איך ללמד את הפיוט "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם" לילדים

למעבר לנושאים נוספים הקשורים בשבת

⇐  משמעות השבת היכנסו כאן

⇐  קבלת שבת בגן ובכיתות היסוד היכנסו כאן

⇐  קידוש ליל שבת -תוכן, משמעות ועיצוב אמנותי היכנסו כאן

⇐  אגדות לשבת היכנסו כאן

תוכן הפרק

♥   מבוא לפיוט 'שלום עליכם'.
♥   מילות הפיוט 'שלום עליכם.'
♥   תוכן, רעיון, מבנה ועיצוב אמנותי. 
♥   השלום בתפילה 
♥   השלום בדברי חז"ל
♥   הפיוט "שלום עליכם" בריקוד ובתנועה.

מבוא לפיוט שלום עליכם

"שלום עליכם מלאכי השרת/השלום…" הוא פיוט שנוהגים לשיר אותו בערב שבת לפני הקידוש.
הפיוט נתחבר במאה ה- 17 (לפני כמאתים וחמישים שנה על ידי מחבר אלמוני). 
מהו פיוט? 
פיוטים הם שירי קודש שהוכנסו לסידור התפילה ולמחזורים.
מקור הפיוט 
הפיוט "שלום עליכם", מתבסס על הפסוק בתהילים צ"א: "כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ, ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ
מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם". פסוק זה מדבר על השמירה של ה' על האדם בכל עת ולעולם, על השמירה הזאת הפקיד ה'
את מלאכיו/שליחיו.
יש כאלה הטוענים שמקור הפיוט באגדה תלמודית (בבלי מסכת שבת) על שני מלאכים שמלווים את האדם. האחד מלאך טוב,
השני מלאך רע. 

מלאך הוא שליח. בתנ"ך מלאך הוא שליח מטעמו של ה' (שמופיע ברוב המקרים כבן אנוש), וגם שליח אנושי
שנשלח מטעמם של בני האדם. 

מילות הפיוט שלום עליכם

שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם (השרת) מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן. 
מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. 

בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹו. 
מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. 

בָּרְכוּנִי לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם  מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן. 
מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. 

צֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן. 
מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

תוכן, רעיונות, מבנה ועיצוב אמנותי של הפיוט

 

המלאכים נשלחים על מנת ללוות כל אדם לשמור עליו ולברכו.

מבנה הפיוט

הפיוט בנוי על חזרות שתפקידן להדגיש את הרעיונות.

לפיוט ארבעה חלקים: 

1. המתפלל מברך את המלאכים הבאים בשליחות האל, בברכת שלום: 
   "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן". 
2. המתפלל מביע תיקוותו שהמלאכים מביאים לו בשורות של שלום:
   "בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן". 
3. המתפלל מבקש ברכת שלום אישית פרטית:
   "בָּרְכוּנִי לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם  מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן". 
4. המתפלל מסיים בברכה למלאכים שישובו בשלום למקומם:
   "צֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן". 

כל אחד מהחלקים מסתיים במשפט החוזר: "מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא".
ה' הקדוש מכל גדולי תבל, הוא קדוש ומבורך: "בָּרוּךְ הוּא". הוא מקור הברכה.

בין המלאכים לאומר הפיוט יש יחסים הדדיים:
המלאכים מברכים את המתפלל.
המתפלל מברך את המלאכים שישובו למקומם בשלום.

הפיוט מתאר שלושה מצבים: המלאכים באים –      בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם  המלאכים מברכים –  בָּרְכוּנִי לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם  המלאכים חוזרים  –  צֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם

 

 

 

 

רעיונות מרכזיים

המלאכים הם שליחי אלוהים המביאים ברכת שלום
המלאכים אינם שליחים מטעם עצמם, הם שליחי ה' והדבר מודגש יפה בכל בית: "מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא".
האות מ' מילת יחס והיא עונה על השאלה: ממי קבלו מלאכי השלום את משימתם? והתשובה: מאת, מִמֶּלֶךְ מלכי המלכים….

ה' מופיע בפיוט ככוח הגדול בעולם הדואג לבני האדם.

המילה שלום חוזרת לאורך כל הפיוט. 

מקור המילה שלום בפועל 'שלם'. כלומר מצב של שלמות. 

המילה שלום היא לא היפך ממלחמה; היא מסמלת רעות, ביטחון, שלווה, שקט, שביעות רצון. השלום מביא איתו שיגשוג .  

השלום בדברי חז"ל

הלל הזקן היה אומר: "הווי מתלמידיו של אהרון, אוהב שלום ורודף שלו, אוהב את הבריות ומקרבן (מקרב אותם) לתורה.  ור' שמעון בן גמליאל אומר: "על שלושה דברים העולם עומד" על הדין ועל האמת ועל השלום".

  

השלום בתפילה

היהדות רואה בשלום ערך עליון.

כך מסתיימת תפילת העמידה היום יומית:

"שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חָיִּים חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים עָלֵינוּ וְעַל כּל יִשְרָאֵל עַמֶּךָ. 
בָּרְכֵנוּ אָבִינוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶיךָ, כִי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ תוֹרָת חָיִּים וְאַהֲבַת חֶסֶד, וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרָחֲמִים וְחָיִּים וְשָׁלוֹם. 
וְטוֹב יִהְיֶה בְּעֵינֶיֶךָ לְבָרְכֵנוּ וּלְבָרֵךְ אֶת כּל עָמְּךָ יִשְׁרָאֵל בְכֹל עֵת וּבְכֹל שָעָה בִּשׁלוֹמֶךּ. 
בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בּשָּׁלוֹם".

הפיוט "שלום עליכם" בריקוד ובתנועה

מחלקים את קבוצת הילדים לשתי קבוצות: קבוצה 1 "המתפללים". קבוצה 2 "המלאכים"
חלק ראשון:
'המלאכים', עומדים מרחוק ו'המתפללים' שרים להם: "שלום עליכם מלאכי השלום…"
חלק שני:
'המלאכים' מתקרבים ומגיעים אל 'המתפללים' ששרים להם: "בואכם לשלום.."
חלק שלישי:
'המתפללים' מבקשים: "ברכוני לשלום …" 'המלאכים' מניחים כפות ידיהם על ראשי 'המתפללים' לאות ברכה.
חלק רביעי:
פרידה. 'המלאכים' חוזרים, 'המתפללים' מברכים אותם: "צאתכם לשלום…"