מבוא קצר למגילת רות – תוכן, מידע ומסרים

לתשומת לבכם
על הדמויות, על ייבום, גאולה וחליצה ועל נושאים אחרים שמופיעים במבוא תוכלו לקרוא בהרחבה בכל אחד מפרקי המגילה. 

התקופה

אירועי המגילה מתרחשים לפי הפסוק הראשון בתקופת "שפוט השופטים".
תקופת השופטים  ממשיכה את תקופת הכיבוש אחרי יהושע, היא מאופיינת במלחמות רבות לחיזוק המאחז של השבטים בארץ כנען. השופטים היו מנהיגים שהנחילו ניצחון בעיתות משבר. תקופה זו נמשכה כמאתים שנה 1200 לערך – 1000 לפני הספירה.
בסופה של תקופה זו הוקם מוסד המלוכה. המלך הראשון היה שאול משבט בנימין וממשיכו דוד המלך מבית לחם יהודה, וכאן אנו מתחברים לסיפורנו, כי דוד הוא צאצא לרות ולבעז גיבורי הסיפור. 

תוכן המגילה

העלילה פותחת ברעב שפקד את ארץ יהודה, תופעה ידועה באזור זה הלוקה בהיעדר גשמים ובשנות בצורת. 
אלימלך, מבית לחם שבשבט יהודה, לקח את אשתו, נעמי ושני בניו מחלון וכיליון לגור בארץ מואב מפאת הרעב.
את המשפחה פקדו אסונות בזה אחר זה. תחילה מת אבי המשפחה, ולאחר מכן הבנים שנשאו להם נשים מואביות.
בשלב מסוים, כששמעה נעמי על תום הרעב ביהודה, היא יצאה בחזרה ליהודה, שתי כלותיה המואביות יצאו איתה.
נעמי התחננה לפני שתיהן שיניחו לה ויחזרו לבתיהן, אחרי לחץ בלתי פוסק מצדה, חזרה ערפה למואב, אך רות התעקשה ללכת איתה.

נעמי ורות הגיעו לארץ יהודה עניות ובודדות, רות יצאה ללקט שיבולים בשדה, כדרך העניים, הזרים, אלא שהתמזל מזלה והיא הגיעה לשדהו של קרוב משפחה של אלימלך, בעז. בעז היטיב עם רות ונתן לה יחס טוב ומועדף.
עם סיום עונת הקציר, בעצתה של נעמי, ירדה רות אל הגורן, שם עסק בעז ופועליו בזריית השעורים. רות בקשה שיקח אותה לאישה, כי הוא קרוב משפחתו של אלימלך, וכך יוכלו על פי חוק היבום (הסבר בפרקי הלימוד), להקים זרע למת. בעז הסכים, אלא שבדרכם לנישואין עמד מכשול בדמות קרוב משפחה מדרגה קרובה יותר, שעליו היה מוטל לפי הדין חובת לקיחת רות האלמנה. אחרי שהקרוב האחר סירב, נתפנתה הדרך לנישואי בעז ורות. ונעמי ורות זכו בשלווה ובילד/נכד, אבי אביו של דוד המלך.

מוטיב החסד 

1. החסד הוא ערך עליון בחיי החברה.
2. ה' משלם שכר טוב לעושי חסד.
3. כל הדמויות הראשיות של המגילה הן עושות חסד.

פירוט בנושא החסד מופיע בכל אחד מפרקי הלימוד של המגילה.

מחאה נגד איסור נישואין עם נשים נוכריות

חרף האיסור החמור שמופיע בספר דברים כה, ה-י על נישואים עם בני ובנות מואב, מציגה המגילה גישה סובלנית כלפי הנושא.
רות המואביה משורטטת כדמות חיובית, טובת לב וגומלת חסדים, היא מתקבלת באהבה בעיר בית לחם, ונישאת לאחד האנשים החשובים במקום.

גולת הכותרת היא העובדה שדוד המלך הוא צאצא שלה ושל בעז.
המסקנה המתבקשת שאישיותו ומעשיו של האדם הם שקובעים השתייכותו לעם ישראל, ולא מוצאו הלאומי והדתי.

יד ההשגחה בסיפור

יד ההשגחה היא שמנווטת את האירועים בספר רות. פעמים שעובדה זו נאמרת במפורש ופעמים שהיא נרמזת.

אירועים שמתארים התערבות ישירה של ה':

ה' הוא שמחסל את הבצורת – כִּי פָקַד יְהוָה אֶת עַמּוֹ לָתֵת לָהֶם לָחֶם (פרק א, ו).
ה' הוא הפוגע בנעמי – כִּי יָצְאָה בִי יַד יְהוָה (פרק א, יג)…וְרֵיקָם הֱשִׁיבַנִי יְהוָה. לָמָּה תִקְרֶאנָה לִי נָעֳמִי וַיהוָה עָנָה בִי וְשַׁדַּי הֵרַע לִי" (פרק א, כ-כא).
ה' שהביא את רות לשדהו של בעז מוכיח את דאגתו למשפחת אלימלך  – "בָּרוּךְ הוּא לַיהוָה אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַמֵּתִים" (פרק ב,כ).

ה' העניק הריון לרות – "וַיִּתֵּן יְהֹוָה לָהּ הֵרָיוֹן וַתֵּלֶד בֵּן" (פרק ד, יג), ונכד לנעמי: "בָּרוּךְ יְהוָה אֲשֶׁר לֹא הִשְׁבִּית לָךְ גֹּאֵל הַיּוֹם"  (פרק ד, יד).

אירועים שמתארים התערבות של ה' ברמיזה:

הגעתה המקרית של רות לשדהו של בעז: "וַיִּקֶר מִקְרֶהָ חֶלְקַת הַשָּׂדֶה לְבֹעַז"  (פרק ב, ג). 
הגעתו של בעז בדיוק בעת שרות שהתה בשדה: " וְהִנֵּה בעַז בָּא מִבֵּית לֶחֶם"  (פרק ב, ד). 
הגעתו של הגואל אל שער העיר בדיוק כשבעז רצה להיפגש עימו: "וְהִנֵּה הַגּוֹאֵל עוֹבֵר"  (פרק ד,א). 

האווירה במגילה

למרות שהפרק הראשון, רווי אסונות, האווירה בהמשך המגילה שלווה. הדמויות חיוביות, ואין מתח ביניהן. גם הסביבה החקלאית תורמת לאווירת השלווה.