מלכים ב פרק ה – אלישע וריפוי צרעת נעמן

תוכן העניינים

להתרשמות מתכני הפרק 

– פירושי מילים והסברים (חלקי)
– מבוא, מצג
– צרעת 
– נעמן מתכנן לפגוש את אלישע 

למנויים בלבד

♦  פירושי מילים והסברים
♦  סיכום, תוכן הפרק 
♦  מבוא מצג
♦  צרעת 
♦  נעמן מתכנן לפגוש את אלישע
♦  מלך ישראל והאיגרת של מלך ארם
♦  נעמן לפני אלישע
♦  תגובת נעמן להוראות אלישע
♦  נס ריפוי הצרעת
♦  נעמן, אסיר תודה לאלישע 
♦  חמדנותו של גיחזי
♦  עונשו של גיחזי
♦  לקח וערכים בסיפור. 
♦  העשרה: המספר שבע; שאלה רטורית.
♦  הדמויות בפרק: גיחזי, נעמן ואלישע
♦  שאלות חשיבה, תוכן וידע

פירושי מילים והסברים 

לקבלת הפירושים הניחו את מצבעי העכבר על המילים המסומנות.

א וְנַעֲמָן, שַׂר צְבָא מֶלֶךְ אֲרָם, הָיָה לִפְנֵי אֲדֹנָיו וּנְשֻׂא פָנִים, כִּי בוֹ נָתַן יְהוָה תְּשׁוּעָה לַאֲרָם. וְהָאִישׁ הָיָה גִּבּוֹר חַיִל, מְצֹורָע. 
ב וַאֲרָם יָצְאוּ גְדוּדִים, וַיִּשְׁבּוּ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נַעֲרָה קְטַנָּה וַתְּהִי לִפְנֵי אֵשֶׁת נַעֲמָן. 
ג וַתֹּאמֶר אֶל גְּבִירְתָּהּ, אַחֲלֵי אֲדֹונִי לִפְנֵי הַנָּבִיא אֲשֶׁר בְּשֹׁומְרוֹן אָז יֶאֱסֹף אֹותוֹ מִצָּרַעְתּוֹ. 
ד וַיָּבֹוא וַיַּגֵּד לַאדֹונָיו לֵאמֹר: כָּזֹאת וְכָזֹאת דִּבְּרָה הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. 
ה וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ אֲרָם לֶךְ, בֹּוא וְאֶשְׁלְחָה סֵפֶר אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. וַיֵּלֶךְ וַיִּקַּח בְּיָדוֹ עֶשֶׂר כִּכְּרֵי כֶסֶף וְשֵׁשֶׁת אֲלָפִים זָהָב וְעֶשֶׂר חֲלִיפוֹת בְּגָדִים. 
ו וַיָּבֵא הַסֵּפֶר אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: וְעַתָּה, כְּבוֹא הַסֵּפֶר הַזֶּה אֵלֶיךָ, הִנֵּה שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ אֶת נַעֲמָן עַבְדִּי וַאֲסַפְתּוֹ מִצָּרַעְתּוֹ. 
ז וַיְהִי כִּקְרֹוא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת הַסֵּפֶר וַיִּקְרַע בְּגָדָיו וַיֹּאמֶר: הַאֱלֹהִים אָנִי לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת? כִּי זֶה שֹׁולֵחַ אֵלַי לֶאֱסֹוף אִישׁ מִצָּרַעְתּוֹ?  כִּי אַךְ דְּעוּ נָא וּרְאוּ כִּי מִתְאַנֶּה הוּא לִי. 
ח וַיְהִי כִּשְׁמֹועַ אֱלִישָׁע, אִישׁ הָאֱלֹהִים, כִּי קָרַע מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת בְּגָדָיו, וַיִּשְׁלַח אֶל הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר: לָמָּה קָרַעְתָּ בְּגָדֶיךָ? יָבֹוא נָא אֵלַי, וְיֵדַע כִּי יֵשׁ נָבִיא בְּיִשְׂרָאֵל. 
ט וַיָּבֹוא נַעֲמָן בְּסוּסָיו וּבְרִכְבּוֹ וַיַּעֲמֹוד פֶּתַח הַבַּיִת לֶאֱלִישָׁע. 
י וַיִּשְׁלַח אֵלָיו אֱלִישָׁע מַלְאָךְ לֵאמֹר: הָלוֹךְ וְרָחַצְתָּ שֶׁבַע פְּעָמִים בַּיַּרְדֵּן, וְיָשֹׁוב בְּשָׂרְךָ לְךָ, וּטְהָר. 
יא וַיִּקְצֹוף נַעֲמָן וַיֵּלַךְ, וַיֹּאמֶר: הִנֵּה אָמַרְתִּי אֵלַי יֵצֵא יָצוֹא, וְעָמַד וְקָרָא בְּשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו, וְהֵנִיף יָדוֹ אֶל הַמָּקוֹם, וְאָסַף הַמְּצֹורָע. 
יב הֲלֹא טוֹב אֲמָנָה וּפַרְפַּר נַהֲרוֹת דַּמֶּשֶׂק מִכֹּל מֵימֵי יִשְׂרָאֵל. הֲלֹא אֶרְחַץ בָּהֶם, וְטָהָרְתִּי. וַיִּפֶן, וַיֵּלֶךְ בְּחֵמָה. 
יג וַיִּגְּשׁוּ עֲבָדָיו וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ: אָבִי, דָּבָר גָּדוֹל הַנָּבִיא דִּבֶּר אֵלֶיךָ? הֲלוֹא תַעֲשֶׂה, וְאַף כִּי אָמַר אֵלֶיךָ, רְחַץ וּטְהָר.

מבוא, מצג

פסוקים א-ב 

הדמויות:
נעמן – שר הצבא של מלך ארם, היה מקורב למלך, בגלל ניצחונו על ישראל.
נעמן היה גיבור אמיץ, וסבל ממחלת הצרעת:
"וְנַעֲמָן, שַׂר צְבָא מֶלֶךְ אֲרָם, הָיָה לִפְנֵי אֲדֹנָיו וּנְשֻׂא פָנִים, כִּי בוֹ נָתַן יְהוָה תְּשׁוּעָה לַאֲרָם. וְהָאִישׁ הָיָה גִּבּוֹר חַיִל, מְצֹורָע". 

נערה ישראלית שבוייה – נשבתה באחד הקרבות שהתרחשו בין ארם לישראל, והייתה משרתת בבייתה של אשת נעמן: 
"וַאֲרָם יָצְאוּ גְדוּדִים, וַיִּשְׁבּוּ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נַעֲרָה קְטַנָּה וַתְּהִי לִפְנֵי אֵשֶׁת נַעֲמָן". 

המקום 
ארם – היו מספר ארצות בשם זה. בסיפורנו מדובר בארם דמשק (סוריה של ימינו). 

איך הצליח נעמן לנצח את ישראל?
המספר נותן הסבר דתי, מגמתי, לניצחונו של נעמן על ישראל. נעמן לא ניצח בגלל יכולותיו
הצבאיות אלא בשל רצונו של ה' לתת את הניצחון בידו (כנראה, כדי להעניש את ישראל):
"כִּי בוֹ נָתַן יְהוָה תְּשׁוּעָה לַאֲרָם". 

זו דרכו של התנ"ך להראות את שליטתו של ה' בהיסטוריה של ישראל ושל כל העמים.  

 נעמן מתכנן לפגוש את אלישע

פסוקים ג-ו

הנערה השבויה הישראלית המליצה לפני גבירתה על ריפויו של נעמן בידי אלישע: 
"אַחֲלֵי אֲדֹונִי לִפְנֵי הַנָּבִיא אֲשֶׁר בְּשֹׁומְרוֹן אָז יֶאֱסֹף אֹותוֹ מִצָּרַעְתּוֹ". 
נעמן, ששמע את ההמלצה מאשתו, מיהר אל אדוניו, מלך ארם, וביקש את רשותו 
ללכת לישראל: "וַיָּבֹוא וַיַּגֵּד לַאדֹונָיו לֵאמֹר: כָּזֹאת וְכָזֹאת דִּבְּרָה הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל".
מלך ארם, הסכים. נעמן לקח עימו מתנה גדולה: "עֶשֶׂר כִּכְּרֵי כֶסֶף וְשֵׁשֶׁת אֲלָפִים זָהָב וְעֶשֶׂר חֲלִיפוֹת בְּגָדִים". 
בחישוב מהיר: 
בכיכר כסף אחת יש – 3000 יחידות משקל. כל יחידה = 11 גרם. לערך. 
תחשבו, ותראו כמה קילוגרמים של כסף וזהב לקח איתו נעמן. 

מלך ארם, שאהב את שר צבאו כפי שראינו בפסוק א, שלח איגרת למלך ישראל, ובה דרש לרפא את נעמן מצרעתו: "הִנֵּה שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ אֶת נַעֲמָן, עַבְדִּי, וַאֲסַפְתּוֹ מִצָּרַעְתּוֹ". 

מלך ישראל והאיגרת של מלך ארם

(פסוקים ז-ח)