שיקום שבט בנימין, פירושים סיכום; שתי שבועות; חרטה של בני ישראל; פיוס בין ישראל לבנימין; חטיפת הנערות; מנהגים ואורח חיים; מעמד האישה.
תוכן העניינים
להתרשמות חלקית מתוכני הפרק
– פירושי מילים והסברים (חלקי)
– שתי שבועות
– שבועה
– חרטה וצער
למנויים בלבד
♦ פירושי מילים והסברים
♦ סיכום הפרק
♦ שתי שבועות
♦ שבועה
♦ חרטה וצער
♦ שיקום שבט בנימין
♦ פיתרון דמים עוקף שבועה
♦ עשיית שלום בין ישראל לבנימין
♦ בעייה חדשה
♦ חטיפת נערות מחוללות בכרמים
♦ פתרון שני עוקף שבועה – תיקון ופיוס באמצעות פשע
♦ סיום הסכסוך
♦ סיום: "בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל; אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו, יַעֲשֶׂה".
♦ מעמד האישה – האישה כחפץ
הנוסח של פרק כא כקודמו פרק כ, בעייתי ומקשה על הבנתו. גם הפרשנות המסורתית מכירה בקושי זה.
נעשה כמיטב יכולתנו להנגישו בדרך הידידותית ביותר.
פירושי מילים והסברים
לקבלת הפירושים הניחו את מצביע העכבר על המילים המסומנות.
א וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל נִשְׁבַּע בַּמִּצְפָּה לֵאמֹר: אִישׁ מִמֶּנּוּ לֹא יִתֵּן בִּתּוֹ לְבִנְיָמִין לְאִשָּׁה.
ב וַיָּבֹא הָעָם בֵּית אֵל וַיֵּשְׁבוּ שָׁם עַד הָעֶרֶב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וַיִּשְׂאוּ קוֹלָם וַיִּבְכּוּ בְּכִי גָדוֹל.
ג וַיֹּאמְרוּ לָמָה יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָיְתָה זֹאת בְּיִשְׂרָאֵל: לְהִפָּקֵד הַיּוֹם מִיִּשְׂרָאֵל שֵׁבֶט אֶחָד.
ד וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיַּשְׁכִּימוּ הָעָם וַיִּבְנוּ שָׁם מִזְבֵּחַ וַיַּעֲלוּ עֹלוֹת וּשְׁלָמִים.
ה וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִי אֲשֶׁר לֹא עָלָה בַקָּהָל מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוָה: כִּי הַשְּׁבוּעָה הַגְּדוֹלָה הָיְתָה לַאֲשֶׁר לֹא עָלָה אֶל יְהוָה הַמִּצְפָּה לֵאמֹר מוֹת יוּמָת.
ו וַיִּנָּחֲמוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל בִּנְיָמִן אָחִיו וַיֹּאמְרוּ: נִגְדַּע הַיּוֹם שֵׁבֶט אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל.
ז מַה נַּעֲשֶׂה לָהֶם לַנּוֹתָרִים, לְנָשִׁים , וַאֲנַחְנוּ נִשְׁבַּעְנוּ בַיהוָה לְבִלְתִּי תֵּת לָהֶם מִבְּנוֹתֵינוּ לְנָשִׁים.
ח וַיֹּאמְרוּ מִי אֶחָד מִשִּׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר לֹא עָלָה אֶל יְהוָה הַמִּצְפָּה; וְהִנֵּה לֹא בָא אִישׁ אֶל הַמַּחֲנֶה, מִיָּבֵישׁ גִּלְעָד אֶל הַקָּהָל.
ט וַיִּתְפָּקֵד הָעָם וְהִנֵּה אֵין שָׁם אִישׁ מִיּוֹשְׁבֵי יָבֵשׁ גִּלְעָד.
י וַיִּשְׁלְחוּ שָׁם הָעֵדָה שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ מִבְּנֵי הֶחָיִל; וַיְצַוּוּ אוֹתָם לֵאמֹר: לְכוּ וְהִכִּיתֶם אֶת יוֹשְׁבֵי יָבֵשׁ גִּלְעָד לְפִי חֶרֶב וְהַנָּשִׁים וְהַטָּף.
להמשך קריאה
שתי שבועות
מפרקנו מסתבר שבעת התכנסותם במצפה, לפני יציאתם למלחמה נגד בנימין (פרק כ). נשבעו בני ישראל שתי שבועות.
שבועה ראשונה: מי שלא הגיעו לכינוס במצפה לפני המלחמה, יומת.
שבועה שנייה: ישראל לעולם לא ישיאו את בנותיהם לבני בנימין.
העלילה נרקמת סביב שתי השבועות האלה, בלעדיהן לא נוכל להבין את השתלשלות האירועים:
שבועה בשבועה מתחייב הנשבע לקיים או להימנע ממעשים מסוימים. |
חרטה וצער
מחנה בני ישראל, המנצח, חש צער וחרטה כשהבינו שהשמידו שבט מישראל.
הם עלו למרכז הדתי בבית אל; התאבלו, בכו, ושאלו את אלהים (בלי לצפות לתשובה), איך זה ששבט שלם חסר.
למחרת בנו מזבח הקריבו קורבנות והיו נחושים להתפייס עם שבט בנימין ולסייע בשיקומו.
שיקום שבט בנימין