שמואל ב פרק יב – משל כבשת הרש

תוכחת נתן
חרטת דוד
משל ונמשל

תוכן העניינים

להתרשמות חלקית מתוכני הפרק 

– פירושי מילים והסברים (חלקי)
– משל כבשת הרש
– תגובת דוד

למנויים בלבד: 

♦  פירושי מילים והסברים
♦  סיכום, תוכן הפרק
♦  חדש: סרטון מצגות 
♦  משל כבשת הרש
– תגובת דוד
– סוד כוחו של משל
– משל מהו?
– השוואה בין משל כבשת הרש לנמשל שלו
♦  התוכחה של נתן הנביא 
♦  האבל של דוד ומות הילד
♦  מדוע נענש הילד ?
♦  גמול אישי וגמול לדורות 
♦  סיום – לידת שלמה
♦  כיבוש רבה, בירת עמון
♦  יואב בן צרויה
♦  דמותה של בת שבע בפרק יב.

בפרקנו נתן הנביא מוכיח את דוד על חלקו בפרשת דוד ובת שבע. 
הוא מעמיד את דוד על המעשה הנפשע באמצעות משל חינוכי.
על עונשו של דוד ועל סיום המלחמה בעמון, נשמע בפרק יב.

פירושי מילים והסברים

לקבלת הפירושים הניחו את מצביע העכבר על המילים המסומנות.

א וַיִּשְׁלַח יְהֹוָה אֶת נָתָן אֶל דָּוִד וַיָּבֹוא אֵלָיו, וַיֹּאמֶר לוֹ: "שְׁנֵי אֲנָשִׁים הָיוּ בְּעִיר אֶחָת, אֶחָד עָשִׁיר וְאֶחָד רָש.
ב לְעָשִׁיר הָיָה צֹאן וּבָקָר הַרְבֵּה מְאֹד,
ג וְלָרָשׁ, אֵין כֹּל, כִּי אִם כִּבְשָׂה אַחַת קְטַנָּה, אֲשֶׁר קָנָה וַיְחַיֶּהָ, וַתִּגְדַּל עִמּוֹ וְעִם בָּנָיו יַחְדָּו. מִפִּתּוֹ תֹאכַל, וּמִכֹּוסוֹ תִשְׁתֶּה, וּבְחֵיקוֹ תִשְׁכָּב, וַתְּהִי לוֹ כְּבַת.
ד וַיָּבֹוא הֵלֶךְ לְאִישׁ הֶעָשִׁיר, וַיַּחְמֹול לָקַחַת מִצֹּאנוֹ, וּמִבְּקָרוֹ לַעֲשׂוֹת לָאֹורֵחַ הַבָּא לוֹ, וַיִּקַּח אֶת כִּבְשַׂת הָאִישׁ הָרָשׁ, וַיַּעֲשֶׂיהָ לָאִישׁ הַבָּא אֵלָיו.
ה וַיִּחַר אַף דָּוִד בָּאִישׁ מְאֹד. וַיֹּאמֶר אֶל נָתָן:" חַי יְהֹוָה! כִּי בֶן-מָוֶת הָאִישׁ הָעֹושֶׂה זֹאת.
ו וְאֶת הַכִּבְשָׂה יְשַׁלֵּם אַרְבַּעְתָּיִם, עֵקֶב אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וְעַל אֲשֶׁר לֹא חָמָל.
ז וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל דָּוִד: "אַתָּה הָאִישׁ! כֹּה אָמַר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: 'אָנֹכִי מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל, וְאָנֹכִי הִצַּלְתִּיךָ מִיַּד שָׁאוּל,
ח וָאֶתְּנָה לְךָ אֶת בֵּית אֲדֹונֶיךָ וְאֶת נְשֵׁי אֲדֹונֶיךָ בְּחֵיקֶךָ, וָאֶתְּנָה לְךָ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה, וְאִם מְעָט וְאֹוסִפָה לְּךָ כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה.

משל כבשת הרש 

פסוקים א-יד

המשל מפי נתן

אחרי אירועי פרק יא נשלח נתן הנביא אל דוד, להוכיחו ולהענישו על מה שעולל לאוריה החיתי. 
נתן לא תקף את דוד ישירות, הוא פעל בעקיפין. היות שמלכי ישראל ויהודה שמשו גם כשופטים (זוכרים את 'משפט שלמה'?),
נתן הציג לפני דוד בעייה משפטית: 
שני אנשים היו בעיר אחת; אחד עשיר שהיו לו עדרי בקר וצאן רבים, השני רש, עני, היתה לו כבשה אחת קטנה.
הכבשה גדלה בבית העני, שאהב אותה כבת, והיתה חלק מהמשפחה: "וַתִּגְדַּל עִמּוֹ וְעִם בָּנָיו יַחְדָּו מִפִּתּוֹ תֹאכַל וּמִכֹּסוֹ תִשְׁתֶּה וּבְחֵיקוֹ תִשְׁכָּב וַתְּהִי לוֹ כְּבַת"
יום אחד התארח עובר אורח בבית העשיר. ובמקום לקחת כבשה מצאנו לארוחה, הוא לקח את כבשת הרש, והכין ממנה ארוחה לאורחו. 

תגובת דוד

דוד, השופט, הגיב בכעס על מעשה העשיר: "וַיִּחַר אַף דָּוִד בָּאִישׁ מְאֹד ". 
במהירות הוא גזר את דינו של האיש העשיר למות: "חַי יְהֹוָה כִּי בֶן מָוֶת הָאִישׁ הָעֹשֶׂה זֹאת"! וציווה עליו לפצות את העני בארבע כבשים, על שלא היו רחמים בלבו: "וְעַל אֲשֶׁר לֹא חָמָל". 

הפסיקה המשפטית של דוד מתבססת על חוק התורה הקובע שהגונב שה, מוכר או מבשל אותו, חייב לשלם פי ארבעה לבעל השה (שמות כא, לז).

הנמשל מפי נתן

נתן השיג את מבוקשו, דוד עצמו חרץ את דינו, ואז הוא הטיח בדוד: "אַתָּה הָאִישׁ"!
נתן היה בעל אומץ רב כשזרק בפני דוד את אשמתו, וגם פירט אותה ואת עונשו של דוד. 

סוד כוחו של משל

להמשך קריאה..