סיכומים, פירושים, גזירות פרעה, המילדות העבריות, שיעורי בית ופעילויות.
פרק זה פתוח להתרשמותכם, אין צורך במנוי.
מעבר ⇐ ספר שמות לכיתות הגבוהות היכנסו כאן
גזירות פרעה – ראשית השיעבוד
בהתאמה לתכנית הלימודים בתנ"ך.
קהל יעד: מורים וכל המסייעים בלמידה ובהוראה, כולל הורים.
בכל פרק מפרקי הלימוד תמצאו:
⇐ פירושי מילים והסברים
⇐ סיכומים
⇐ פעילות, משחקים, מטלות ושאלות
⇐ דרכי הוראה מגוונות ומשמעותיות בהיבטים רב תחומיים.
⇐ העשרה
⇐ כל תוכני הלימוד בפרק ניתנים להקרנה על מסך.
⇐ הגופנים ניתנים להגדלה בהתאם לצורכי הלומדים
ציור קיר מקבר מצרי בן למעלה משלושת אלפים שנה.
הכאת עבדים.
תוכן עניינים
בסיום ספר בראשית הגיע יוסף למעמד הגבוה, משנה למלך מצרים. הוא הביא אליו את יעקב אביו ובניו ומשפחותיהם למצרים, והושיבם בארץ גושן, משפחת יעקב התקבלה בברכה על ידי המלך והעם המצרי.
פרק א בספר שמות פותח במהפך; מלך חדש עלה למלוכה במצרים, התנכל לבני ישראל וגזר עליהם גזירות קשות.
מצג
המצג מקשר אותנו לסיום ספר בראשית, לירידת בני יעקב, ישראל למצרים, ומדווח על התרבות בני ישראל שגרמה לגזירות הקשות של פרעה.
לקבלת הפירושים וההסברים העבירו את מצביע העכבר על המילים באדום.
פסוקים ופירושים
א וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ:
ב רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי וִיהוּדָה:
ג יִשָּׂשׂכָר זְבוּלֻן וּבִנְיָמִן:
ד דָּן וְנַפְתָּלִי גָּד וְאָשֵׁר:
ה וַיְהִי כָּל נֶפֶשׁ יֹוצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב שִׁבְעִים נָפֶשׁ וְיוֹסֵף הָיָה בְמִצְרָיִם:
ו וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו וְכֹל הַדּוֹר הַהוּא:
ז וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹותָם:
סיכום, תוכן
רשימת שמות בני יעקב/ישראל שבאו למצרים. עם בואם הם מנו שבעים נפש.
אחרי מות יוסף ואחיו הם התרבו מאד.
ההתרבות של בני יעקב היתה עצומה.
שימו לב למספר הפעלים המדגישים את הריבוי המדהים של בני ישראל:
"וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹותָם".
.
ישראל, היה שמו של יעקב שניתן ן לו אחרי מאבקו במלאך (בראשית פרק לב ),
מכאן מקור שמו של העם.
חששו של מלך מצרים מהריבוי של בני ישראל
פסוקים ופירושים
ח וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף:
ט וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ:
י הָבָה נִּתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ:
סיכום, תוכן
אחרי מות יוסף ובני דורו, מלך על מצרים מלך שלא הכיר את יוסף, או שלא רצה להכיר ביחסים הטובים שהיו למצרים עם בני ישראל. הוא חשש מהריבוי של העם, שבעת מלחמה עלולים להצטרף לאויבי מצרים, או לברוח ממצרים.
במצרים עלה למלוכה מלך חדש, שלא ידע או לא רצה לדעת על הקשרים הטובים עם יוסף ומשפחתו:
"וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף".
המלך חשש מהתרבותו העצומה של העם שעלול בעת מלחמה להתחבר לאויבי מצרים ולגבור עליהם.
המלך חיפש פתרונות לדכא את העם, להחלישו עד שתיפסק הילודה הרבה.
הוא הגיע למסקנה שעבודה מפרכת תצמצם את הילודה.
מי אתה מלך מצרים?
משערים שמדובר ברעמסס השני, שהיה מלך מצרי חזק, ושלט גם על חלקים של ארץ כנען.
בתמונה מימין פסל של רעמסס השני שמלך לפני למעלה משלושת אלפים שנים.
שימו לב לכתר המלכותי ולנחש הקוברה שבחזיתו.
לשרביט המלוכה בדמות האות המצרית שמסמלת מקל רועים.
מצרים הייתה ארץ ענקית בת אלפי ק"מ.
נהר הנילוס זורם לאורכה.
בני ישראל ישבו באחת הזרועות המזרחיות של דלתת הנילוס באיזור הנקרא גושן.
מפת מצרים - היכן ישבו בני ישראל?
גזירות פרעה
גל גזירות הראשון - עבודת פרך
פסוקים ופירושים
יא וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם , וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס:
יב וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ: וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
יג וַיַּעֲבִידוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ.
יד וַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹודָה קָשָׁה, בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹודָה בַּשָּׂדֶה אֵת כָּל עֲבֹודָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ.
סיכום, תוכן
המצרים החלו להעביד את בני ישראל בעבודות קשות. פקידים מיוחדים הקפידו על עבודת ישראל בבניית ערים לאיחסון תבואות ובעבודות השדה; אבל העבודה הקשה לא פגעה בריבוי של בני ישראל. הם המשיכו להתרבות ולהתעצם.
העבודה הקשה שהטיל פרעה על בני ישראל מכונה, פרך: "וַיַּעֲבִידוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ".
המצרים הפכו את חיי בני ישראל מרים, קשים: "וַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹודָה קָשָׁה".
⇐ בני ישראל נדרשו לעבודות כפייה קשות בבנייה, ובעבודות השדה.
⇐ בני ישראל בנו את הערים פיתום ואת רעמסס
בניגוד לתכניות של המלך
כל כמה שבני ישראל סבלו יותר, כך הם התרבו יותר.
לפנינו ציור קיר מצרי עתיק בקבר בן למעלה משלושת אלפים שנה, המתאר עבדים בונים.
הפעילו את הדמיון שלכם
פִּיתֹם וְרַעַמְסֵס – ערי המסכנות שמשו מחסנים לאגירת תבואות ומצרכים אחרים.
פיתום – שם עמד מקדשו של האל המצרי אתום.
רעמסס עירו וארמונו של רעמסס השני.
גל גזירות שני - המילדות העבריות
פסוקים ופירושים
טו וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹות הָעִבְרִיֹּות אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה:
טז וַיֹּאמֶר בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם (מושב הלידה, העשוי אבן), אִם בֵּן הוּא וַהֲמִיתֶּן אֹותוֹ, וְאִם בַּת הִיא וָחָיָה (תחיו אותה):
יז וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹות אֶת הָאֱלֹהִים וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים:
יח וַיִּקְרָא מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹות וַיֹּאמֶר לָהֶן מַדּוּעַ עֲשִׂיתֶן הַדָּבָר הַזֶּה וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים:
יט וַתֹּאמַרְןָ הַמְיַלְּדֹות אֶל פַּרְעֹה, כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִּצְרִיֹּות הָעִבְרִיֹּות, כִּי חָיוֹת הֵנָּה, בְּטֶרֶם תָּבוֹא אֲלֵיהֶן הַמְיַלֶּדֶת וְיָלָדוּ:
כ וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים לַמְיַלְּדֹות, וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ מְאֹד:
כא וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹות אֶת הָאֱלֹהִים, וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים:
סיכום, תוכן
מלך מצרים חשב לצמצם את הריבוי של ישראל בעזרת המילדות, שפרה ופועה. הוא הורה להן להרוג כל בן זכר בעת הלידה. אבל המילדות פחדו מאלוהים, ולא המיתו את התינוקות.
כשהמלך שאל אותן מדוע לא המיתו את הבנים, השיבו המילדות שהנשים העבריות ממהרות ללדת, עוד לפני בואן של המילדות. כך המשיך העם להתרבות.
בתמורה לכך שהצילו את התינוקות זיכה אותן אלוהים במשפחות גדולות.
מדוע להרוג רק את התינוקות הזכרים?
כי הזכרים הם עתודת הכוח הלוחם שעלול לסכן את מצרים.
המְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת
עִבְרִיּוֹת – עִברים, עִבריות היה הכינוי של בני ישראל בפיהם של עמים אחרים.
אולי על שום מוצאם מעבר הנהר (הפרת, או הירדן).
מדוע בחר פרעה במילדות?
כי הן אלה שבאות במגע ראשון עם הנולד, ומבלי שהיולדת, או מישהי אחרת בסביבה ירגישו, הן יכולות להמיתו ולומר שמת בלידה.
המיילדות לא היו מסוגלות לבצע פשע כזה. באומץ לב, הן הפרו את צו המלך.
כשמלך מצרים שאל אותן מדוע אינן מצייתות להוראתו, הן הסבירו שהעבריות מקדימות ללדת, לפני הגעת המיילדת.
על לידה בתנ"ך היכנסו לפרק חיי היום יום בתקופת התנ"ך – לידה
לידה במצרים
נשים ילדו על מושבי אבן, כדברי פרעה למילדות: "וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם"
בתבליט קיר מצרי קדום מתוארת מלכה מצרית כורעת ללדת על מושב של אבן.
משני צדדיה תומכת בה אלת הפריון המצרית חתחור.
גל גזירות שלישי - "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן".
פסוקים ופירושים
כב וַיְצַו פַּרְעֹה לְכָל עַמּוֹ לֵאמֹר: כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹורָה תַּשְׁלִיכֻהוּ, וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן:
סיכום, תוכן
פרעה החריף את הפקודה שלו. הוא ציווה על כל עמו להמית את כל התינוקות הזכרים, ולהותיר בחיים רק את הבנות.
עכשיו מגייס פרעה את כל עמו להשמדת התינוקות הזכרים: "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן".
מדוע הגזירה חלה רק על הבנים?
א. מפני שהזכרים הם הלוחמים ומהם חוששים המצרים.
ב. הנשים העבריות תוכלנה לשמש כוח עבודה, וילודה.
פרעה
פרעה במצרית עתיקה מובנו: הבית הגדול, הארמון.
מילה זו היא תואר, כינוי למלך מצרים.
למלכי מצרים היו מספר שמות שהיו רשומות בכתוביות מלכותיות (כרטושים) כמו שרואים על הקיר בו מאחורי המלך שבציור.
שעורי בית ופעילויות
מישחוק
על גבי הלוח שלפניכם מפוזרות כרטיסיות. על חלקן האחד פסוקים מהפרק ועל חלקן האחר ההסברים שלהם. התאימו ביניהם על ידי הדבקתם זה לזה.
השיבו על השאלות הבאות
- ממה חשש מלך מצרים ומדוע?
- האם חששו של המלך מוצדק? נמקו את דעתכם.
- העתיקו את הפסוק המתאר את התרבותם העצומה של בני ישראל במצרים.
- הגזירות שהטילו המצרים על בני ישראל:
א _______________________________________________________
ב _______________________________________________________
ג _______________________________________________________
- מה דרש מלך מצרים מהמילדות? איך הן הגיבו לבקשתו?
- איך אפשר להסביר את התרבות בני ישראל למרות גזירות המלך?
-
מה הרגישו בני ישראל כשהגזירות הכבידו עוד ועוד
הילדים יתארו את המצוקה הרגשית. -
מה דעתכם על פרעה?
תשובה מצופה: אכזר, איבד את עשתונותיו, חסר מצפון. -
איך לדעתכם הגיבו המצרים למצוות פרעה? האם היו צריכים לציית?
(כאן אפשר לפתח דיון מעניין). -
איזו עיצה הייתם נותנים להורים העבריים?