שמות פרק ג לכיתות ד

ה': "משֶׁה, משֶׁה"! 
משה: "הִנֵּנִי". 
ה': "אַל תִּקְרַב הֲלֹם
שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ
כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא"

שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ – מנהג חליצת נעלים במקום קדוש

גם לפני הכניסה לאזור בית המקדש היו הבאים חייבים לחלוץ נעלים, ולרחוץ את הרגלים מאבק הדרך.

לפני כיבוש יריחו, בפגישתו עם מלאך ה', צווה יהושע לחלוץ את נעליו (יהושע פרק ה).

המוסלמים משמרים מנהג זה. המאמינים חולצים נעליהם לפני כניסתם למסגדים.
אך לא רק הם; במקדשי מזרח אסיה חל איסור כניסה בנעליים.

מדוע חולצים נעלים במקום קדוש?

הסבר א: סוליית הנעל מלוכלכת, ואין זה ראוי לדרוך בה במקום קדוש (מושג הקדושה קשור גם לניקיון).
הסבר ב: חליצת הנעל במקום קדוש, או במפגש עם האל מסמלת את קטנותו של האדם מול גדולתו של האל. 

זהותו של ה'

ה' הציג עצמו לפני משה כאלוהי אבותיו: "אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב".
עמי המזרח הקדום בתקופת התנ"ך ייחסו ערך וכבוד לאלהי אבותיהם.
גם עמי המזרח הרחוק בימינו מיחסים משמעות מיוחדת לאבותיהם המתים. משה 

מדוע הסתיר משה את פניו?

משה מיהר מיהר לכסות את פניו מפני שפחד להביט באלוהים "וַיַּסְתֵּר משֶׁה פָּנָיו, כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים".

על ראיית פני האל חל איסור חמור כפי שנלמד מאוחר יותר (שמות לג, כ). 
אמונה זו תפסה גם בעמים האליליים. פסלי האלים נתונים במקדשים בתוך חדרים אפלים "קודש הקודשים". רק כהנים בדרגות גבוהות יכלו להיכנס לאזור זה במקדשים. לאנשים רגילים נאסרה הכניסה.