פירושים, סיכום והסברים; דיני בכורות; "וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ, וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ"; מפת מסלול היציאה ממצרים; עמוד ענן ועמוד אש, העלאת עצמות יוסף
⇐ למעבר לספר שמות לכיתות ד לחצו כאן.
סיפור התהוות האומה
תוכן העניינים
להתרשמות חלקית מתוכני הפרק
– פירושי מילים והסברים פסוקים א – יג
– דיני בכורות
למנויים בלבד:
♦ פירושי מילים והסברים
♦ סיכום, תוכן הפרק
♦ דיני בכורות
♦ "וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ, וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ"
♦ מסלול ההליכה של בני ישראל היוצאים ממצרים
♦ מפת תרשים – היציאה ממצרים
♦ מהי הסיבה להארכת מסלול ההליכה לארץ
♦ העלאת עצמות יוסף
♦ עמוד ענן ועמוד אש
פירושי מילים והסברים
לקבלת הפירושים הניחו את מצביע העכבר על המילים המסומנות
דגש על פסוקים א-י; יז -כב
א וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר:
ב קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא:
ג וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל הָעָם זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה, אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם, מִבֵּית עֲבָדִים, כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא יְהוָֹה אֶתְכֶם מִזֶּה, וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ:
ד הַיּוֹם אַתֶּם יֹוצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב:
ה וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ יְהֹוָה אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹותֶיךָ, לָתֶת לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְעָבַדְתָּ אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה:
ו שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַיהוָֹה:
ז מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ, וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ:
ח וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְהוָֹה לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם:
ט וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ, וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ, לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְהוָֹה בְּפִיךָ, כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ יְהוָֹה מִמִּצְרָיִם:
י וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה:
יא וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ יְהוָֹה אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ וּנְתָנָהּ לָךְ:
יב וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם לַיהוָֹה, וְכָל פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ, הַזְּכָרִים לַיהוָֹה:
יג וְכָל פֶּטֶר חֲמֹר, תִּפְדֶּה בְשֶׂה, וְאִם לֹא תִפְדֶּה, וַעֲרַפְתּוֹ, וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה:
דיני בכורות
פסוקים ב; יא-טו
הבכורות שייכים לה', ומוקדשים לו:
"קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא" – פסוק ב.
• חוק זה חל רק על הזכרים.
• בבכור זכר מכונה: "פֶּטֶר כָּל רֶחֶם" – הוולד הראשון הבוקע מבטן האם בבני האדם ובבהמות.
• חוק זה יחול על העם כשיישב בארץ: "וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ יְהוָֹה אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ וּנְתָנָהּ לָךְ".
• בכורות הבהמה הזכרים יוקרבו לה'.
• בכורות בני אדם ייפדו בכסף או בשווה כסף; התמורה תינתן לכהנים.
• בכור חמור (שנחשב בעל חיים טמא, אסור באכילה), ייפדה בשה (שאותו ניתן לתת לה').
אם בעל החיים לא ייפדה חייבים לערוף את ראשו, אסור לעבוד איתו או לעשות בו כל שימוש אחר.
הסיבה לחוק – ה' היכה את בכורות מצרים כדי לשחרר את העם, ועתה כל הבכורות שייכים לה'.