אגדות חז"ל: מדוע העורב מהלך ברקידה?

יום אחד טייל העורב להנאתו. קיפץ וניתר, ניתר וקיפץ.  

לפתע פגש ביונה מלקטת פירורים.

התבונן העורב ביונה והתפעל מהליכתה הנאה:

"כמה יפים צעדיה וקלילים. אין עוד עוף שמהלך כמוה". 

חשב העורב לעצמו, בעצם, גם אני אוכל לצעוד כמו היונה, אם רק ארצה.

התחיל העורב לחקות את הליכתה של היונה. בכל יום התאמן: ניתר, צעד,

קפץ, עד שכל עצמותיו כאבו…
אבל ללכת כמוה, לא הצליח.

ראו העופות האחרים את הילוכו המוזר וצחקו לו.                            

התבייש העורב.

לא רק שאיני מצליח להלך כמו היונה, גם כולם צוחקים ולועגים לי.         

החליט העורב לחזור עוד באותו היום להליכתו הראשונה.

אבל, אויה. הוא שכח.

הוא לא זכר איך היה מהלך בתחילה.

שני צעדים וניתור?

ניתור אחד וצעד?

שלושה צעדים מהירים?

דילוג ברגל אחת? בשתי הרגלים?

מה עושים?

התבלבל העורב: גם את את הילוכו החדש הוא שכח.

ומאז ועד היום הוא מנסה ללמוד ללכת ובינתיים הוא מרקד ומקפץ, כל היום וכל הזמן.

1. ממה התפעל העורב כשהתבונן ביונה?

2. מה הרגיש העורב כשראה את הליכתה של היונה?

3. מה הוא עשה?

4. איך הגיבו בעלי החיים האחרים כשראו את ההליכה החדשה של העורב?

5. איך הרגיש העורב כשראה את תגובות בעלי החיים?

6. מה קרה כשהחליט לחזור להליכתו הישנה?

7. איך תסבירו את המאמר הידוע: הדשא של השכן ירוק יותר, לאור סיפורו של העורב?

  ⇐  איזהו עשיר? השמח בחלקו. מעבר לפתגם: איזהו עשיר? השמח בחלקו.

 ⇐  לא כל מה שטוב ויפה לאחד, גם טוב ומתאים לאחר.

נביא דוגמאות מחיי היום יום: מכנסיים שמתאימות לאחד, לא בהכרח מתאימות לאחר; צבע שמתאים לאחד לא בהכרח מתאים לאחר; וכך בענייני קריאה, תספורת מגורים ועוד ועוד.

תצפית (באמצעות סרטון, או בסביבה הקרובה): 

נתבונן בניתור של העורב ובהליכת היונה. 
נחקה את ההליכה של כל אחד מהם. 
מי לדעתכם הולך יפה יותר?

התשובות תהיינה חלוקות. יהיו ילדים שיחשבו שהעורב, אחרים יחשבו שהיונה – כל התשובות לגיטימיוות.

מסקנה: היופי הוא בעיני המתבונן בלבד.