פסח ומכות מצרים לילדים; הקשר בין היאור (הנילוס) למכת הדם והצפרדע? מדוע מכת הארבה היא כה קשה? ועוד.
חג הפסח ומכות מצרים
עשר המכות הובאו על המצרים כעונש על שעינו את בני ישראל, ועל מנת לזרז את פרעה לשלח את יציאת בני ישראל ממצרים. מכאן גם הקשר שלהם לחג הפסח.
נדבר כאן על שלוש מהן: דם, צפרדע וארבה.
הקשר בין מכת הדם והצפרדע ליאור מצרים (נהר הנילוס)
מה מיוחד ביאור?
עוד על נושא היאור כאן בקישור
מצרים היא ארץ מדברית, שלא יורד בה גשם. הנילוס שזורם לאורכה מדרום לצפון
איפשר לבני האדם לפתח חקלאות ותרבות עשירה. היאור, נהר הנילוס, הוא עורק החיים הראשי של מצרים. הודות לו התפתחה מצרים למעצמה גדולה.
היאור הוא הנילוס של מצרים. נהר אדיר, הרוחב הממוצע שלו 2.8 ק"מ ואורכו 6650 ק"מ. רק לצורך השוואה,
נהר הירדן שלנו, הזורם מדן ועד ים המלך, הוא בן 250 ק"מ, ועל הרוחב אין מה להרחיב….
אלוהי ישראל ציווה על משה להכות במטהו על מי היאור ולהפכם לדם.
משה ואהרון צייתו:
"וַיַּעֲשׂוּ כֵן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה,
וַיָּרֶם בַּמַּטֶּה וַיַּךְ אֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹור, לְעֵינֵי פַרְעֹה, וּלְעֵינֵי עֲבָדָיו.
וַיֵּהָפְכוּ כָּל הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר לְדָם וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאֹר מֵתָה, וַיִּבְאַשׁ הַיְאֹור (העלה סרחון),
לֹא יָכְלוּ מִצְרַיִם, לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן הַיְאֹור; וַיְהִי הַדָּם, בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם".
הפרשנים המסורתיים רש"י ואחרים טוענים שהיאור ניתפס בעיני המצרים כאלוהות.
הפגיעה ביאור היא פגיעה של ה' באלוהי מצרים.
היאור, הוא הנילוס, שהיה חשוב ומקודש למצרים, אבל הנהר עצמו לא נחשב אל. היו שני אלים מצריים חשובים שהיו קשורים בנילוס.
אלי היאור
האל חפי שהיה אחראי להצפה של הנילוס.
הצפה שבזכותה יכלו חקלאי מצרים להשקות
את שדותיהם.
האל בדמות תנין
סימל הגנה.
תניני הנילוס היוו איום על הדייגים ושואבי המים. האל סובק שימש מגן מפניהם.
הכאת היאור גרמה לאסון אקולוגי קשה: פגיעה חמורה במי השתיה ומותם של דגים שהיוו
מאכל בסיסי במצרים.
ה' מכה ביאור ודרכו הוא מכה באלי מצרים כמו שאמר ה' למשה: "וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי יְהוָה".
מכת הדם
מים אינם יכולים להיהפך לדם. דם הוא נוזל החיים בגופם של בני אדם ובעלי חיים.
הכוונה כנראה לכך שמי היאור הפכו אדומים כדם, ולא היו ראויים לשתיה.
חוקרים מנסים לתת הסבר מציאותי לצבע האדום: אצות, אדמת טין שנסחפה ועוד.
התורה מתארת את מכת הדם כפלא, כנס, שגם חרטומי מצרים (החכמים, הקוסמים)
הצליחו לחולל: "וַיַּעֲשׂוּ כֵן חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם, בְּלָהטֵיהֶם (בקסמים שלהם)".
מגמת התורה להציג את המכות כנס. גם אם נשתכנע שמדובר בתופעת טבע, עדיין יש כאן נס, בגלל העיתוי, מפני שהתופעה אירעה בדיוק בשעה שמשה ואהרון היכו על המים.
מכת הצפרדעים
הצפרדע היא אלה מצרית בשם האקת/חקאת שמסמלת פריון ולידה.
מכת הצפרדעים מסמלת פגיעה באלהי מצרים.
אפשר גם שיש בזה רמז למידה כנגד מידה. פרעה רצה לעצור את הילודה המרובה של בני ישראל, ובתמורה שורצות הצפרדעים בכל מקום.
אבל במיוחד מתוארת מכה זו כמטרד קשה. שימו לב לפירוט של הכתוב: "הִנֵּה אָנֹכִי, נֹגֵף (מלשון מגפה) אֶת כָּל גְּבוּלְךָ בַּצְפַרְדְּעִים וְשָׁרַץ הַיְאֹר צְפַרְדְּעִים וְעָלוּ וּבָאוּ בְּבֵיתֶךָ, וּבַחֲדַר מִשְׁכָּבְךָ וְעַל מִטָּתֶךָ וּבְבֵית עֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ וּבְתַנּוּרֶיךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶיךָ (בצלחות שלך). לא יהייה מקום אליו לא יגיעו הצפרדעים.
כמה מצחיק ואירוני התיאור שחרטומי מצרים מעלים גם הם צפרדעים. לא די במכה שהביאו עליהם משה ואהרון אלא שחכמי מצרים הוסיפו על עצמם מכה על מכה.
יש קושרים בין מכת הדם למכת הצפרדע. מכיוון שהיאור היה נגוע ומלא בפגרי דגים, הצפרדעים נמלטו ממנו והתנחלו בכל מקום ביבשה ובמקומות הכי אינטימיים בבתי המצרים.
מכת הארבה
מכת הארבה פגעה קשות בכלכלה המצרית מפני שהארבה אוכל ומכלה את כל הצומח.
ההשפעה ההרסנית של הארבה על החקלאות נובעת משתי סיבות:
א. הארבה מגיע בהמונים והתיאור של התורה שהוא מחשיך ומכסה את הארץ, הוא תיאור אותנטי ואמיתי: "וַיְכַס אֶת עֵין כָּל הָאָרֶץ, וַתֶּחְשַׁךְ הָאָרֶץ".
ב. הארבה מתנפל על השדות והיבולים ומחסל כל חלקה טובה של צומח: "וַיֹּאכַל אֶת כָּל עֵשֶׂב הָאָרֶץ וְאֵת כָּל פְּרִי הָעֵץ, אֲשֶׁר הוֹתִיר הַבָּרָד, וְלֹא נוֹתַר כָּל יֶרֶק בָּעֵץ וּבְעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם".
מכת הארבה ידועה מן ההיסטוריה, וגם בימינו היא פוגעת בחלקים שונים בעולם.
להקות ארבה הגיעו לנגב שלנו ממצרים, בחורף 2013.
יש עדויות מתחילת המאה העשרים על מכת ארבה, שהחקלאים נלחמו בה בהכאה על פחים… כיום מדבירים אותם באמצעות מטוסי ריסוס.
הנה תמונה אחת שקשורה לענייננו ומנציחה ארבה מעל קהיר בירת מצרים…
תמונות על פשיטות של ארבה מצויות ברשת האינטרנט ותוכלו להינות מהן.
הארבה כדימוי לריבוי בתנ"ך
המוני המדיינים ובני בריתם שפלשו לעמק יזרעאל, בימי גדעון, מדומים לארבה: "כִּי הֵם וּמִקְנֵיהֶם יַעֲלוּ וְאָהֳלֵיהֶם, יבאו כְדֵי אַרְבֶּה לָרֹב" (שופטים ו, ה).
כך גם מדמה ירמיהו את המוני חילים הבבלים שיעלו על מצרים: "כִּי רַבּוּ מֵאַרְבֶּה, וְאֵין לָהֶם מִסְפָּר (ירמיהו מו 23).
לפי הנאמר באיוב לט 20 הארבה יוצר רעש רב הדומה לנחרת סוסים.