איך לספר את סיפורי התורה/תנ"ך לילדים?

מדובר באותם סיפורים שמתאימים לילדים. לא כל סיפורי התנ"ך מתאימים לגיל זה.

תוכני הפרק

• מדוע לספר את סיפורי התורה/תנ"ך לילדים? 
• קשיים בלימוד ובהוראת סיפורי התנ"ך לילדים 
• איך לגבור על מיכשול השפה העברית העתיקה?
• איך לגבור על הפער בין עולם הילדים לעולם התנ"ך
• איך לספר את סיפורי התורה/תנ"ך לילדים?
• איך ליצור חווית קריאה משמעותית? 
• שיחה עם הילדים בעקבות הסיפור 
• פעילות עם הילדים בעקבות הסיפור

מדוע לספר את סיפורי התורה/תנ"ך לילדים?

 

♥ הסיפורים מעניינים ומרתקים, והילדים מסוגלים להתחבר אליהם בקלות.

♥ הסיפורים מתאימים לקשב של ילדים בגיל הרך כי הם קצרים, קצביים ומהירים.

♥ העלילה פשוטה, קצרה ומרתקת.

♥ מספר הדמויות מצומצם (בדרך כלל דמות אחת או שתיים).

♥ פערים מרובים, שמאפשרים פיתוח החשיבה והדמיון. 

♥ דמויות אנושיות בעלות מעלות וחסרונות, הילדים מזדהים ומפתחים שיפוט ערכי, כן, גם בגיל הרך.

♥ חזרות – הופכות את הסיפור למוכר, ומאפשרות לילדים לשתף פעולה.

♥ הסיפורים מאפשרים חינוך לערכים, שלא בדרך של הטפת מוסר.

♥ מחברים את הילדים למורשת ולשורשים ההיסטוריים.

♥ מאפשרים פעילות חווייתית להטמעת המסרים. 

הקושי בלימוד ובהוראת סיפורי התנ"ך לילדים

אכן, הסיפורים נהדרים, אבל לספר וללמד אותם כלל לא פשוט משתי סיבות עיקריות:

 א. שפת התנ"ך קשה להבנה, ושונה מהעברית של ימינו 
(הקושי להבין את השפה המקראית נובע בעיקר מהתחביר, מנטיית הפועל והזמנים, השונים מאלה המקובלים בעברית שלנו.
גם המילים בחלקן אינן מובנות לקורא בן ימינו.

ב. אורח החיים והמנהגים רחוקים מאד מעולמו של הילד

איך לגבור על מיכשול השפה העברית העתיקה?

המירו את שפת הסיפור לעברית המדוברת וספרו אותו, או שתבחרו בעיבוד מוכן. 
בדקו שהעברית תקינה, שהסיפור מעניין והדגשיו ברורים. 
אתם מוזמנים להיכנס (בחינם)  לפרק סיפורי התורה ולפרק בריאת העולם באתר שלי. 

שבצו בסיפור מילים ופסוקים מהתורה והנ"ך (שיטה זו למדתי מעפרה רייזמן ז"ל). באופן שיזרמו עם הכתוב.
כך תקרבו את הילדים לשפת התנ"ך, ותטמיעו בהם מטבעות לשון שהן נכס צאן ברזל בתרבות שלנו. 

איך לבחור במילים, בביטויים ובפסוקים המתאימים? 
לא נבחר מילים מפוצצות, לא ברורות, קשות, שאין סיכוי שמשתמשים בהם היום.
תוכלו כמובן להשתמש במילים ובביטויים שמופיעים באתר קסם התנ"ך בסיפורי  התורה באתר שלי ובסיפורי בריאת העולם
תמצאו הצעות בתכנית הלימודים של משרד החינוך. 

מה לא לעשות!  
– אל תמציאו סיפור חדש, ספרו את הסיפור כמות שהוא (הדבר מצריך ידיעה טובה של המקור). 
– אל תעשו 'סלט' עם המדרשים (מדרשי חז"ל והאגדות שלהם מקסימים, אבל כהשלמה, ולא בעירבול ובלבול.

איך לגבור על הפער בין עולם הילדים לעולם התנ"ך

הילדים שלנו נולדו עם טבלט וסמרטפון ביד, בעולם של טכנולוגיה שמתפתחת ומשתנה חדשות לבקרים. 
איך יוכלו להבין עולם שונה, שבמשך אלפי שנים לא השתנה במנהגיו ובאורח חייו 

איך הילדים יבינו שבאהל של אברהם, או באהלים של יוצאי מצרים, ובבתים של ארץ כנען הקדומה לא היה חשמל, ולא מים זורמים ולא קניונים, ואין טיסות לחו"ל ואין ואין ואין. 

למרות השוני, יש דבר אחד שלא השתנה. בני האדם לא השתנו מאז ימי התנ"ך ועד ימינו. הם בדיוק כמונו:
אוהבים, רעבים, מקנאים, נלחמים, חולמים ומרגישים.

הדרך המתאימה לגשר את עולמנו העכשווי לעולם העבר – לקיים שיח והדגמות של  – "אז והיום" אורח החיים והמנהגים בימינו, לעומת אלה של ימי התנ"ך. זה עשוי לרתק את הילדים.

הנה מספר דוגמאות

⇐  אברהם קיבל את אורחיו בבראשית יח ברוחב לב, אבל הציע מים רק לרחיצת רגליים (בראשית יח).
רק רגליים? האם קמצן? מסתבר, שלהפך, אברהם התנהג ברוחב לב מופלג. כי מים היו מצרך יקר מאד ולא בהישג יד. 
על המים בתקופת התנ"ך קראו

⇐  כתונת הפסים שהעניק יעקב ליוסף, מה כל כך מיוחד בזה. הרי הארון שלנו מפוצץ בבגדים 3 ב – 100 ש"ח. 
ספרו לילדים על ביגוד באותם הימים. על התהליך הארוך של הפקת הבגד מהצמח, הטוויה, הצביעה, האריגה והתפירה. לאנשים באותם ימים היו מעט מאד בגדים. זוכרים שלפני מעמד הר סיני בני ישראל נתבקשו לכבס את בגדיהם לכבוד המעמד? פשוט מאד – לא היו להם כמעט בגדים להחלפה. קראו על כך.

מדברים על דוד וגלית? השוו בין כלי הנשק ושיטות המלחמה אז והיום. 
מלחמה בקשתות ובחיצים? באבנים ובמקלות? בחרבות? חומה בצורה?
המטוסים והטילים של ימינו צוחקים עליה.

דברו על אורח החיים בימי התנ"ך. תחבורה, בתים, בגדים, מקדשים, חקלאות, מסחר ועוד המון דברים מאלפים ומעניינים.

האמינו לי, הילדים יהיו מרותקים.

זהירות: כדאי לעסוק בכל סיפור בהיבט אחד בלבד!.

איך לספר את סיפורי התורה/תנ"ך לילדים?

איך ליצור חווית קריאה משמעותית?

כמעט כל מה שכתוב בפיסקה זו יפה לכל סיפור ילדים.

המורה/גננת/הורה יבינו שתנאי מקדים  – הכרת הפרק במקורו המקראי – כמו שכתבתי למעלה, אם תכירו ותדעו את הסיפור התנ"כי, תוכלו לעבד אותו בעצמכם, או לבחור בעיבוד מתאים.

הקראה מיטבית – כל מילה תיאמר באופן ברור ובהטעמה. הדגישו מילים ופסוקים שראוי להבליטם, הנמיכו קולכם, הרימו אותו, קראו בשמחה, קראו בעצב ועוד ועוד. בקיצור תהיו שחקנים.אל תדברו בקול מונוטוני, שלא תרדימו את הילדים…

הציבו מטרה מרכזית בכל סיפור והרחיבו בה – לדוגמה דמותו של אברהם בסיפור "לך לך". נושא השלום בסיפור אודות ריב הרועים של לוט ואברהם בראשית יג. 

דברו על הדמויות (מעשיהן, דבריהן, מה אומר הכתוב עליהן).
דברו על המסר, המשמעות (מה ניתן ללמוד, או לא מהסיפור)

ציורים וסירטונים

גדולי הציירים ציירו ועדיין מציירים סיפורי התנ"ך. מבחר עשיר זמין ברחבי הרשת. 
יש אוצר בלום של ציורי קיר, תבליטים ופסלים מהמזרח הקדום בכלל וממצרים העתיקה בפרט. 
זכרו: האיור או הסרטון, אינם קישוט סתמי, יש לו מטרה. צרו סביבו פעילות מתאימה.

היבטים בין-תחומיים 
– שאבו העשרה מתחומי לימוד אחרים: גיאוגרפיה (מפות), שירה (יש הרבה מאד שירים שנכתבו על אירועי התנ"ך ודמויותיו), היסטוריה (האם ידעתם שמצרים הייתה אימפריה גדולה במשך כשלושת אלפים שנה?), ארכיאולוגיה (איך נראה מקדש? איך נראה אליל). טבע (איך נראה הסנה שראה משה? מאיזה צמח הייתה בנוייה תיבתו של משה?).

שיחה עם הילדים בעקבות הסיפור

שאלות – סוגי השאלות
התחילו עם שאלות פשוטות מתחום התוכן, לוודא שהסיפור מובן לכולם. התחילו בשאלות הקלות כדי לאפשר לקטנים יותר או בעלי צרכים מיוחדים להשתתף.
המשיכו בשאלות של חשיבה: מה דעתכם על..? שערו מדוע? רגש: מה הרגשתם כש…שאלות מתחום הרגש חשובות ביותר. 

עודדו את הילדים לשאול שאלות
עודדו אותם לערער על דעתכם, להתנגד למעשי הדמויות ולדבריהם. זה חשוב ונהדר כך תעצימו את השיפוט שלהם (בתנאי שההתנגדות באה ממקום של עניין וחשיבה, ולא ממקום של 'אנטי' מצדו של הילד). 
דרשו מהילדים לנמק את טיעוניהם.

אל תתביישו לומר: איני יודע/ת, צריך/כה לברר. אנחנו לא יודעים הכל, ומותר לנו להגיד שאיננו יודעים. 

שלבו הומור – בשאלות שלכם, בתגובות שלכם.

פעילות עם הילדים בעקבות הסיפור

השתמשו בכל החושים  
שלבו כלי נגינה. דוגמה הקישו בתופים כשגלית מתקרב לדוד. הכו במשולשים כשדוד מתקרב לגלית.

השמיעו שירים מתאימים, מוסיקה קלאסית מתאימה. לדוגמה בסיפור בריאת העולם האזינו לקטע מתוך 'בריאת העולם' של היידן.

תנועה – שלבו צעדי מחול (מלאכי האלהים שראה יעקב בחלומו)

פנטומימה: רבקה שואבת מהמעיין ומשקה את גמליו של עבד אברהם; הפגישה בין יצחק לרבקה.

דמיון: בקשו מהילדים לדמיין את הדמות. תשאלו אותם איך נראתה שרה אמנו. צבע שער, עיניים, גובה, שמנה, רזה, תקבלו תשובות מגוונות, ותוכלו לומר לילדים שבעצם אין לנו ידיעה ברורה על כך. 

המחזה המחיזו והשתמשו באביזרים שתואמים את תקופת התנ"ך. 

ציור ויצירה בחומר ובצבעים – וכאן כולכם מומחים גדולים ממני.