במדבר פרק כב – בלק, בלעם, האתון ומלאך ה'

פרקים כב-כד מוקדשים לניסיונות של בלק ובלעם להטיל קללה על ישראל על מנת להחלישם.

נושאים מרכזיים בפרק

•  בלק מלך מואב מול האיום הישראלי
•  בלעם הקוסם והמשלחות של בלק
•  בלעם ואתונו
•  בלעם הקוסם וה' 

תוכן העניינים

להתרשמות חלקית
  – פירושי מילים והסברים (חלקי)
  – הקדמה קצרה 
  – בלק בן ציפור מלך מואב פועל להסרת האיום הישראלי
  – המסר של בלק לבלעם 

למנויים בלבד

♦  פירושי מילים והסברים
♦  סיכום הפרק
♦  סרטון מצגות
♦  הקדמה קצרה 
♦  בלק בן ציפור מלך מואב והאיום הישראלי
   – המסר של בלק לבלעם 
♦  בלעם והמשלחת הראשונה של בלק מלך מואב
   – השיחה בין בלעם וה'
♦  בלעם והמשלחת השנייה של בלק מלך מואב
   – מדוע  אלהים אישר לבלעם בסופו של דבר ללכת עם שליחי בלק?
♦  בלעם, האתון ומלאך ה'
   – מדוע כעס ה' על בלעם? הרי התיר לו ללכת?
   – האתון ומלאך ה'
   – השיחה בין בלעם לאתון
   – מלאך ה' ובלעם
♦  המפגש בין בלק מלך מואב לבלעם
♦  המבנה הספרותי אמנותי של פסוקים כח-ל 
♦  לקחי הסיפור
♦  שאלות ושיעורי בית

בלק מלך מואב חשש לגורל ארצו כשראה את ישראל קרבים אליה. הוא החליט להילחם בישראל באמצעות כשפים.
הוא שלח נציגים לבלעם הקוסם הידוע בכוחו להטיל כישוף בדבריו. 
מסתבר שבלק לא יכול היה לפעול באופן עצמאי ללא אישורו של אלוהי ישראל. שתי משלחות נאלץ בלק לשלוח עד שבלעם נעתר לבוא. אלא שהדברים לא היו פשוטים. על הסתבכות העלילה נשמע בפרק הנוכחי, ובשני הפרקים הבאים.

פירושי מילים והסברים

לקבלת הפירושים הניחו את מצביע העכבר על המילים המסומנות

א וַיִּסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ: 
ב וַיַּרְא בָּלָק בֶּן צִפּוֹר אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לָאֱמֹרִי: 
ג וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם מְאֹד כִּי רַב הוּא וַיָּקָץ מוֹאָב  מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: 
ד וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל זִקְנֵי מִדְיָן עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל אֶת כָּל סְבִיבֹתֵינוּ,  כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה, וּבָלָק בֶּן צִפּוֹר מֶלֶךְ לְמוֹאָב בָּעֵת הַהִוא: 
ה וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל הַנָּהָר אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹ לִקְרֹא לוֹ לֵאמֹר: הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם, הִנֵּה כִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ וְהוּא ישֵׁב מִמֻּלִי: 
ו וְעַתָּה לְכָה נָּא אָרָה לִּי אֶת הָעָם הַזֶּה כִּי עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי,אוּלַי אוּכַל נַכֶּה בּוֹ וַאֲגָרֲשֶׁנּוּ מִן הָאָרֶץ, כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ וַאֲשֶׁר תָּאֹר יוּאָר . 
ז וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי מוֹאָב וְזִקְנֵי מִדְיָן וּקְסָמִים בְּיָדָם וַיָּבֹאוּ אֶל בִּלְעָם וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו דִּבְרֵי בָלָק: 
ח וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לִינוּ פֹה הַלַּיְלָה וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם דָּבָר כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר יְהוָֹה אֵלָי וַיֵּשְׁבוּ שָׂרֵי מוֹאָב עִם בִּלְעָם: 
ט וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם וַיֹּאמֶר: מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ: 

להמשך קריאה

הקדמה קצרה 

פסוק א

בפרק הקודם, במדבר כא פסוקים כא-כה, בפסוקים שלא למדנו, סופר על בקשת ישראל לעבור בארצו של סיחון מלך האמורי. 
סיחון סירב לבקשה ואף יצא למלחמה בישראל. סופו שנוצח, וישראל ירשו את ארץ האמורי מנחל ארנון עד נחל היבוק, גבולם עם בני עמון. 
לאחר מכן הגיעו ישראל לגבול מואב, חנו בערבות מואב, מול יריחו שבצדו המערבי של הירדן:
"וַיִּסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ".

מידע זה חשוב להבנת אירועי הפרק.

בלק בן ציפור מלך מואב והאיום הישראלי

פסוקים ג-ו 
המואבים נתקפו פחד מהישראלים שחנו בגבולם: "עַרְבוֹת מוֹאָב".
מלך מואב חשש שישראל יגזלו וישמידו את כל העומד בדרכם כשור המכלה ומחסל את עשב השדה.
נשים לב לדימוי.
"עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל אֶת כָּל סְבִיבֹתֵינוּ, כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה". 
הוא שיתף את זקני מואב בבעייה.

על תפקיד הקללה בעיתות מלחמה ראו פרק כג, בהמשך הסיפור על בלעם.

בלעם והמשלחת הראשונה של בלק מלך מואב

פסוקים ז-יד

המסר של בלק לבלעם

המלך ויועציו החליטו להחליש את ישראל באמצעות קללות. 
למימוש מטרתו הוא שלח שליחים לשכור את שירותיו של בלעם בן בעור מכשף/קוסם ידוע שגר בפתור.
אל המשלחת המואבית היצטרפו "זִקְנֵי מִדְיָן וּקְסָמִים בְּיָדָם", כפי שראוי להופיע לפני מכשף/קוסם ידוע. 

הצגת הבעיה
ישראל רבים מאד. בהגזמה הוא תיאר איך הם מכסים את כל הארץ: "הִנֵּה כִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ". 
הסכנה קרובה מאד, והם יושבים מול מואב: "וְהוּא (ישראל) ישֵׁב מִמֻּלִי".

הבקשה
מואב מבקשים לשכור את שירותיו של בלעם לקלל את ישראל.

חנופה
בלק מחמיא לבלעם על יכולותיו להצליח בברכות ובקללות היוצאות מפיו:
"כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ, מְבֹרָךְ וַאֲשֶׁר תָּאֹר, יוּאָר".

מלך מואב קיווה שבאמצעות הקללות ישראל ייחלשו, ומואב יוכלו לגרשם מהאיזור: "אוּלַי אוּכַל נַכֶּה בּוֹ וַאֲגָרֲשֶׁנּוּ מִן הָאָרֶץ". 
להמשך קריאה