הנאום של משה, פירושים, סיכומים, מפות תרשים, מינוי שופטים, המרגלים, מלחמת חורמה, עיצוב אמנותי, שאלות ושיעורי בית.
פרק זה פתוח לכולם ללא תשלום
נושאים למיקוד בפרק א
⇐ סקירה היסטורית
⇐ מינוי שופטים
⇐ סיפור המרגלים
⇐ מלחמת חורמה
⇐ דמותו של העם בפרק
תוכן העניינים
♦ מבוא קצרצר לספר דברים
♦ פירושי מילים והסברים
♦ נושאים למיקוד
♦ הקדמה – זמן ומקום
♦ סקירה היסטורית
♦ זירוז ישראל ללכת לארץ כנען
♦ מינוי שופטים – כוח עזר למשה
– עקרונות המשפט
– גרסאות אחרות למינוי שופטים
– על קצה המזלג – שופטים ומשפט: אז והיום
♦ המרגלים והעיכוב בכיבוש ארץ כנען
– מפת תרשים – שינוי מסלול
– גרסת סיפור המרגלים בספר במדבר יג
♦ המלחמה באמורי – מלחמת חורמה
♦ דמותו של העם בפרק
♦ ביטויים מיוחדים ואמצעים אמנותיים
| מבוא קצרצר לספר דברים ספר דברים הוא האחרון מבין חמשת חומשי התורה. ספר דברים הוא נאום הפרידה של משה מהעם. חוקרים רבים מעריכים שספר דברים נתחבר בזמן הרבה יותר מאוחר, בעקבות כפילויות, סתירות ובעיות אחרות בכתוב, ניכר שהתנ"ך אינו עשוי מקשה אחת; |
| בפרק א סוקר משה את האירועים שעברו על העם במהלך ארבעים שנות נדודיו במדבר. |
הקדמה – זמן ומקום
פסוקים א-ה
פירושי מילים
א אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר משֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב:
ב אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ:
ג וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ דִּבֶּר משֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָֹה אֹותוֹ אֲלֵהֶים:
ד אַחֲרֵי הַכֹּתוֹ אֵת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן, וְאֵת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּעַשְׁתָּרֹת בְּאֶדְרֶעִי:
ה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ מוֹאָב הוֹאִיל משֶׁה בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר:
סיכום, הסבר
מקום: ערבות מואב שבעבר הירדן המערבי.
זמן: אחרי ארבעים שנות נדודים במדבר, אחרי שהיכו את מלכי עבר הירדן המערבי, סיחון מלך חשבון ועוג מלך הבשן וערב הכניסה לארץ כנען.
משה הזכיר לעם שבעצם כבר מזמן יכלו לשבת בארץ כנען, כי מהר סיני, המכונה בפרקנו חֹרֵב,
עד הכניסה לארץ מצד דרום מקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ בסך הכל אחד עשר ימי הליכה:
"אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ".
על כך יורחב בהמשך.
מפת תרשים
סקירה היסטורית
בסקירה ההיסטורית בפרק א נמנים הנושאים הבאים:
• זירוז ישראל ללכת לארץ כנען
• מינוי שופטים – כוח עזר למשה.
• המרגלים והעיכוב בכיבוש ארץ כנען
• המלחמה באמורי – מלחמת חורמה.
זירוז העם להיכנס לארץ כנען
פסוקים ו – ח
פירושי מילים
ו יְהוָֹה אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ בְּחֹרֵב לֵאמֹר: רַב לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה:
בפסוק הבא הוא מפרט את חבלי הארץ שהבטיח ירושה לאבות אברהם יצחק ויעקב :
ז פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי וְאֶל כָּל שְׁכֵנָיו בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב וּבְחוֹף הַיָּם אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת:
ח רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם אֶת הָאָרֶץ. בֹּאוּ וּרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהֹוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם:
סיכום, הסבר
משה מסכם בקצרה אירועים שעברו על העם.
אחרי מתן תורה זרז ה' את ישראל להתקדם לעבר הארץ המובטחת: "רַב לָכֶם (די, מספיק) שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה".
ה' עמד לממש את הבטחתו לאבות האומה אברהם יצחק ויעקב, לתת לישראל את הארץ המובטחת שאת חבליה השונים הוא מפרט כאן:
"פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי וְאֶל כָּל שְׁכֵנָיו בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב וּבְחוֹף הַיָּם אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת.
הכניסה המהירה לארץ לא התממשה, והעם נדד במדבר ארבעים שנה. על הסיבה הוא ירחיב בהמשך בפסוק יט.
מינוי שופטים – כוח עזר למשה
פסוקים ט – יח
פירושי מילים והסברים
ט וָאֹמַר אֲלֵכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר לֹא אוּכַל לְבַדִּי שְׂאֵת אֶתְכֶם:
י יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם וְהִנְּכֶם הַיּוֹם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב:
יא יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹוסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם:
יב אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם:
יג הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם:
יד וַתַּעֲנוּ אֹתִי וַתֹּאמְרוּ טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לַעֲשׂוֹת:
טו וָאֶקַּח אֶת רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים וָאֶתֵּן אוֹתָם רָאשִׁים עֲלֵיכֶם שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת וְשֹׁטְרִים לְשִׁבְטֵיכֶם:
טז וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ:
יז לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי-אִישׁ כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו:
יח וָאֲצַוֶּה אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִוא אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן:
סיכום, הסבר
משה כרע תחת נטל ההנהגה של העם שהיה רב "כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב".
הנהגת העם הייתה עבורו משא כבד: "אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם".
משה חייב למצוא פתרון לבעיה.
פתרון – האצלת סמכויות
משה הציע להעניק סמכויות לאנשים חכמים, בעלי מעמד גבוה בשבטם, שיסייעו לו בהנהגת העם.
הפתרון של משה התקבל על דעת העם.
ביצוע
משה בחר בראשי השבטים, והפקיד אותם על העם.
הנבחרים היו בעלי מדרג פיקודי מגוון, בדומה לדרגות בצבא, בהתאם לרמות הקושי:
"שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת".
בנוסף:
מונו שוטרים לסייע לשופטים באכיפת משפטיהם: "וְשֹׁטְרִים לְשִׁבְטֵיכֶם".
עקרונות המשפט
השופטים הופקדו בעיקר על פתרון בעיות חברתיות.
משה מפרט את עקרונות המשפט ומדגיש שהמטרה להפיק משפט הוגן וצודק.
• השופטים חייבים להטות אוזן קשובה לבעלי הדין במטרה להפיק משפט צדק:
"שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם, וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ (הזר הגר בארץ)".
• חל איסור על השופטים להפלות בין גדול (עשיר, מכובד) לקטן (עני, בעל מעמד נמוך בחברה).
או להעדיף עשיר (בגלל עושרו) או עני (בשל עוניו): "לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט, כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן".
• השופטים יחרצו משפט, ללא פחד מפני איש, רק מפני ה' שהם משמשים כנציגיו.
תפקידו של משה כשופט
משה ימשיך לשפוט את העם במשפטים קשים; רק בעיות כבדות יוגשו לפניו:
"וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִבוּן (תביאו) אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו".
גרסאות אחרות בתורה למינוי שופטים
לפי פרקנו משה הוא שיזם הענקת סמכויותיו לשופטים זוטרים.
קיימות שתי גרסאות נוספות לסיפור מינוי השופטים:
ספר שמות יח – היוזמה הייתה של יתרו חותן משה, שראה איך משה כורע תחת ריבוי המשפטים שהוא מנהל.
ספר במדבר יא – היוזמה הייתה של ה'.
על שתי הגרסאות האלה עיינו בקישור זה.
ריבוי הגרסאות מחזקות את ידי הטוענים שספרי התנ"ך מכילים מסורות ומקורות שונים.
|
על קצה המזלג – שופטים ומשפט: אז והיום ראשי העם, הזקנים (בעלי ניסיון וידע) שפטו את העם. בשמות יח נמנו התכונות הנדרשות מהשופטים: פסקי הדין הושתתו על חוקי התורה, מנהגים, ניסיון העבר ושכל ישר. בעלי הדין היו עומדים בתור לפני משה או השופטים, כיום משרת שופט אינה קשורה במעמדו של האדם, בגילו ובניסיון שצבר. שופט בימינו חייב לסיים תואר במשפטים והסמכה בעריכת דין, יש הרי הררים של פסקי דין חוקים ותתי חוקים, הליכי המשפט ארוכים ומייגעים, אתם מוזמנים להוסיף עוד על השוני הזה. |
המרגלים – עיכוב כיבוש ארץ כנען
פסוקים יט-מ
פירושי מילים והסברים
יט וַנִּסַּע מֵחֹרֵב וַנֵּלֶךְ אֵת כָּל הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא הַהוּא אֲשֶׁר רְאִיתֶם דֶּרֶךְ הַר הָאֱמֹרִי כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָֹה אֱלֹהֵינוּ אֹתָנוּ וַנָּבֹא עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ:
כ וָאֹמַר אֲלֵכֶם בָּאתֶם עַד הַר הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יְהוָֹה אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ:
כא רְאֵה נָתַן יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ אֶת הָאָרֶץ עֲלֵה רֵשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת:
כב וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ וְיָשִׁיבוּ אֹתָנוּ דָּבָר אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה בָּהּ וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן:
כג וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר וָאֶקַּח מִכֶּם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט:
כד וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ הָהָרָה וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל וַיְרַגְּלוּ אֹתָהּ:
כה וַיִּקְחוּ בְיָדָם מִפְּרִי הָאָרֶץ וַיּוֹרִדוּ אֵלֵינוּ וַיָּשִׁבוּ אֹתָנוּ דָבָר וַיֹּאמְרוּ: טוֹבָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָֹה אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ:
כו וְלֹא אֲבִיתֶם לַעֲלֹת וַתַּמְרוּ אֶת-פִּי יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם:
כז וַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ בְּשִׂנְאַת יְהוָֹה אֹתָנוּ הוֹצִיאָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לָתֵת אֹתָנוּ בְּיַד הָאֱמֹרִי לְהַשְׁמִידֵנוּ:
כח אָנָה אֲנַחְנוּ עֹלִים אַחֵינוּ הֵמַסּוּ אֶת לְבָבֵנוּ לֵאמֹר עַם גָּדוֹל וָרָם מִמֶּנּוּ עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצוּרֹת בַּשָּׁמָיִם וְגַם בְּנֵי עֲנָקִים רָאִינוּ שָׁם:
כט וָאֹמַר אֲלֵכֶם לֹא תַעַרְצוּן וְלֹא תִירְאוּן מֵהֶם:
ל יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם הוּא יִלָּחֵם לָכֶם כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֵיכֶם:
לא וּבַמִּדְבָּר אֲשֶׁר רָאִיתָ אֲשֶׁר נְשָׂאֲךָ יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא אִישׁ אֶת בְּנוֹ בְּכָל-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֲלַכְתֶּם עַד בֹּאֲכֶם עַד הַמָּקוֹם הַזֶּה:
לב וּבַדָּבָר הַזֶּה אֵינְכֶם מַאֲמִינִים בַּיהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם:
לג הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם בַּדֶּרֶךְ לָתוּר לָכֶם מָקוֹם לַחֲנֹיתְכֶם בָּאֵשׁ לַיְלָה לַרְאֹתְכֶם בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ וּבֶעָנָן יוֹמָם:
לד וַיִּשְׁמַע יְהוָֹה אֶת קוֹל דִּבְרֵיכֶם וַיִּקְצֹף וַיִּשָּׁבַע לֵאמֹר:
לה אִם יִרְאֶה אִישׁ בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הַדּוֹר הָרָע הַזֶּה אֵת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָתֵת לַאֲבֹתֵיכֶם:
לו זוּלָתִי כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הוּא יִרְאֶנָּה, וְלוֹ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר דָּרַךְ בָּהּ, וּלְבָנָיו, יַעַן אֲשֶׁר מִלֵּא אַחֲרֵי יְהוָֹה:
לז גַּם בִּי הִתְאַנַּף יְהֹוָה בִּגְלַלְכֶם לֵאמֹר גַּם אַתָּה לֹא תָבֹוא שָׁם:
לח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן הָעֹמֵד לְפָנֶיךָ הוּא יָבֹא שָׁמָּה. אֹתוֹ חַזֵּק, כִּי הוּא יַנְחִלֶנָּה אֶת יִשְׂרָאֵל:
לט וְטַפְּכֶם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לָבַז יִהְיֶה וּבְנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ הַיּוֹם טוֹב וָרָע הֵמָּה יָבֹאוּ שָׁמָּה וְלָהֶם אֶתְּנֶנָּה וְהֵם יִירָשׁוּהָ:
מ וְאַתֶּם פְּנוּ לָכֶם וּסְעוּ הַמִּדְבָּרָה דֶּרֶךְ יַם סוּף:
סיכום
בהגיעם לקדש ברנע, הר האמורי קרא ה' לעם לעלות למלחמת כיבוש הארץ.
העם הציע לשלוח מרגלים לבחון את הדרך בה יעלו ואת מצב הערים. נבחרו שנים עשר אנשים, נציג לכל שבט.
המרגלים הגיעו עד לנחל אשכול, ואף הביאו מפרי הארץ דוגמה.
אף שחשבו שהארץ טובה המרגלים העריכו שאין לעם סיכוי לנצח.
על השתלשלות האירועים נדון כאן.
ציווי לצאת לכיבוש כנען
באיזור קדש ברנע ציווה ה' על תחילת כיבוש ארץ כנען:
"רְאֵה נָתַן (במשמעות יתן, בעתיד) יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ אֶת הָאָרֶץ עֲלֵה רֵשׁ (כבוש)".
משה חיזק את העם לקראת המבצע:
"אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת (אל תישברו)".
בקשת העם לשלוח מרגלים
העם ביקש להקדים ריגול למבצע הכיבוש:
"נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ (ירגלו) לָנוּ אֶת הָאָרֶץ".
תפקיד המרגלים יהייה להביא לעם מידע על הדרך ועל אודות מצב הארץ והערים.
בחירת המרגלים
משה חשב שבקשת העם מוצדקת. הוא בחר בשנים עשר מרגלים, נציג אחד מכל שבט.
מסע המרגלים
המרגלים עלו בהר הנגב והיגיעו עד נחל אשכול:
נחל אשכול בסמוך לחברון שבהרי יהודה.
המרגלים חזרו ובידם מפירות הארץ להמחשה:
"וַיִּקְחוּ בְיָדָם מִפְּרִי הָאָרֶץ וַיּוֹרִדוּ אֵלֵינוּ".
מסקנות המרגלים מהסיור
המרגלים אישרו שאכן הארץ טובה, אך עריה גדולות ובצורות ותושביה ענקים:
"עַם גָּדוֹל וָרָם מִמֶּנּוּ עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצוּרֹת בַּשָּׁמָיִם וְגַם בְּנֵי עֲנָקִים רָאִינוּ שָׁם".
תגובת העם
• סירבו לצאת לכבוש את הארץ.
• התלוננו נגד ה' והאשימו אותו בשנאת העם ובהוצאתם ממצרים על מנת להשמידם:
• האשימו את המרגלים בהפחדתם "אַחֵינוּ הֵמַסּוּ אֶת לְבָבֵנוּ", כשאמרו: "עַם גָּדוֹל וָרָם מִמֶּנּוּ עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצוּרֹת בַּשָּׁמָיִם וְגַם בְּנֵי עֲנָקִים רָאִינוּ שָׁם".
ניסיון הרגעה ושכנוע של משה
משה הרגיע את העם שלא יפחדו. הוא הבטיח להם שה' יצא בראש העם למלחמה.
הוא הזכיר להם את דאגת ה' להם כאדם הדואג לבנו ונושאו על ידיו: "כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא אִישׁ אֶת בְּנוֹ",
ואת שמירתו עליהם בעמוד ענן ביום ובעמוד אש בלילה.
בסיום דבריו מתפלא משה כביכול, איך זה שהעם שראה את דאגת העם אינם מאמינים בעזרה שיגיש להם בכיבוש הארץ.
ענישה כוללת
ה' הגיב בכעס; הוא נשבע שהעם המורד לא יזכה להיכנס לארץ המובטחת.
משה האשים את העם שבגללם גם הוא נענש באי כניסה לארץ המובטחת.
אמירה זו עומדת בסתירה לכתוב בבמדבר פרק כ שם נאמר שמשה נענש באי כניסה לארץ בגלל שהוציא מים מן הסלע באמצעות המטה, ולא בדיבור כמו שה' ציווה עליו.
מי ייכנס לארץ המובטחת?
♦ רק שנים מהמרגלים יזכו להיכנס: כלב בן יפונה ויהושע בן נון, משרת משה.
♦ הדור הבא, בניהם של הסרבנים, שלא חטאו: "…הֵמָּה יָבֹאוּ שָׁמָּה וְלָהֶם אֶתְּנֶנָּה וְהֵם יִירָשׁוּהָ".
שינוי מסלול
אחרי המרד והסרבנות שינה ה' את מסלול ההליכה של ישראל, ובמקום לתקוף את הכנעני מדרום הארץ.
ציווה על העם להאריך את המסלול: "וְאַתֶּם פְּנוּ לָכֶם וּסְעוּ הַמִּדְבָּרָה דֶּרֶךְ יַם סוּף".
מפת תרשים – שינוי מסלול
גרסת סיפור המרגלים בספר במדבר יג
השוני העיקרי בין שני הסיפורים
⇐ בפרקנו דרישת הריגול באה מהעם. בבמדבר יצאה הוראת הריגול מה'.
⇐ בפרקנו המרגלים הגיעו עד נחל אשכול בספר במדבר הם הגיעו עד לבוא חמה (הרחק צפונה).
⇐ בפרקנו המרגלים אומרים שהארץ טובה (אין רמז להסתה נגדה). בבמדבר המרגלים מסכימים שהארץ טובה, אבל מוסיפים: "אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא"
תיאור הריגול בספר במדבר מפורט וברור יותר.
על סיפור המרגלים בספר במדבר בקישור כאן.
המלחמה באמורי – מלחמת חורמה
פסוקים מא-מה
פירושי מילים והסברים
מא וַתַּעֲנוּ וַתֹּאמְרוּ אֵלַי חָטָאנוּ לַיהוָֹה אֲנַחְנוּ נַעֲלֶה וְנִלְחַמְנוּ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּנוּ יְהוָֹה אֱלֹהֵינוּ, וַתַּחְגְּרוּ אִישׁ אֶת כְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ וַתָּהִינוּ לַעֲלֹות הָהָרָה:
מב וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֵלַי אֱמֹר לָהֶם לֹא תַעֲלוּ וְלֹא תִלָּחֲמוּ כִּי אֵינֶנִּי בְּקִרְבְּכֶם וְלֹא תִּנָּגְפוּ לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם:
מג וָאֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם וְלֹא שְׁמַעְתֶּם וַתַּמְרוּ אֶת פִּי יְהֹוָה וַתָּזִדוּ וַתַּעֲלוּ הָהָרָה:
מד וַיֵּצֵא הָאֱמֹרִי הַיּשֵׁב בָּהָר הַהוּא לִקְרַאתְכֶם, וַיִּרְדְּפוּ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבֹרִים וַיַּכְּתוּ אֶתְכֶם בְּשֵׂעִיר עַד חָרְמָה .
מה וַתָּשֻׁבוּ וַתִּבְכּוּ לִפְנֵי יְהוָֹה וְלֹא שָׁמַע יְהוָֹה בְּקֹלְכֶם וְלֹא הֶאֱזִין אֲלֵיכֶם:
מו וַתֵּשְׁבוּ בְקָדֵשׁ יָמִים רַבִּים כַּיָּמִים אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם:
ארץ כנען מכונה גם בשם ארץ האמורי.
מול העונש שהוטל עליהם התהפכה גישת העם. הם חזרו מסירובם לכבוש את הארץ, והיכו על חטא: "חָטָאנוּ לַיהוָֹה".
בניגוד לתלונות שלהם הם מיהרו לחגור את נשקם בהחלטה לצאת ולהילחם ביושב ההר האמורי/כנעני:
אלא שעכשיו ה' לא הסכים למהלך של העם.
ה' אסר עליהם להילחם ואיים, שאם יצאו למלחמה, הוא לא ייהייה איתם והם יובסו בידי האויב:
"לֹא תַעֲלוּ וְלֹא תִלָּחֲמוּ כִּי אֵינֶנִּי בְּקִרְבְּכֶם וְלֹא תִּנָּגְפוּ לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם".
גם הפעם, הפוך על הפוך, העם סירב לציית ופתח בתקיפה נגד האמורי יושב ההר.
סופה של הלחימה שהאמורי תקף את העם, רדף אחריהם כנחילי דבורים, שנטפלות, ואינן מרפות.
היכו את העם בשעיר"עַד חָרְמָה".
"עַד חָרְמָה".
ניתן לפרש בשתי דרכים:
האמורי היכו בעם ורדפו אותם עד מקום הקרוי חָרְמָה.
או
הביטוי: "עַד חָרְמָה", מלמד על השמדה מלאה, מוחלטת.
האמורי
שוב העם בכה על מר גורלו, והתוצאה הייתה שישיבתם בקדש ברנע התארכה מאד.
דמותו של העם בפרק
התורה מציגה את העם כמרדן, סרבן וכפוי טובה.
עונש הנדידה ארבעים שנה במדבר, ודחיית הכניסה לארץ המובטחת היא תוצאת אופיים הקשה.
אולי מותר לנו להניח שהיה יסוד סביר לפחד שלהם מפני הכנעני? סתם עקשניים???
הם מוצגים כהפכפכים, כשהתעקשו בהפוך לעלות ולהילחם, והתוצאה הייתה תבוסה מוחצת.
נכון, זו מגמת הכתוב, אבל היא חד צדדית ונוטה באופן גורף להאשים את העם ולתלות בו מרדנות וסרבנות,
ובאמת יש חוקרים שמעריכים, שהיה ניסיון לכבוש את הארץ מכיוון הנגב, באזור קדש ברנע.
ניסיון זה נכשל, כי ישראל היו נחותים מיושבי הארץ. את סיבת הכישלון תלו באופיו הבלתי ניתן לריסון של העם.
ביטויים מיוחדים ואמצעים אמנותיים
רַב לָכֶם = די לכם
לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט = איסור על השופטים להעדיף צד זה או אחר.
וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר = בקשת העם הייתה מקובלת, ראויה בעיני משה.
מטפורה
"לֹא אוּכַל לְבַדִּי שְׂאֵת אֶתְכֶם".
העם ותלונותיו הם כמשא כבד על משה, הוא כאילו נושא אותם לבדו.
"אַחֵינוּ הֵמַסּוּ אֶת לְבָבֵנוּ"
אין הכוונה לכך שהלב נמס ממש. מדובר בביטוי ציורי. לב יציב, מוצק מסמל אומץ, ועתה בעקבות דברי המרגלים, לב האנשים כאילו נמס. אומץ הלב נטש אותם ובמקום זאת בא פחד.
שאלות ושיעורי בית
שאלות תוכן
- מה הסיבה לפי פסוק יא – יב שבגללה מינה משה שופטים לעם?
- מהן ההוראות שניתנו לשופטים על פי פסוקים טז – יז?
- מה יהייה תפקידו של משה לצד השופטים החדשים (פסוק יז)?
- העם נצטווה לכבוש את הארץ. מדוע הם ביקשו לשלוח מרגלים לפני הלחימה (פסוק כב)?
- מה היתה מסקנת המרגלים לגבי הארץ; העתיקו את דבריהם בפסוק כה.
- העם סירב לצאת לכיבוש הארץ. מה היו הטענות שלהם (פסוקים כז – כח)?
- מה היה העונש שנגזר על העם בעקבות סירובם לציית (פסוקים לה – לט).
- הסבירו את הדימוי בפסוק י: "כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב".
שאלות חשיבה
- פעמיים בפרק א מורד העם בה'. הסבירו.
- העם דרש ממשה לשלוח מרגלים לפני היציאה לקרב. האם הדרישה מוצדקת? נמקו את דעתכם.
- העם מוצג כמתלונן סידרתי. האם תוכלו למצוא הצדקה מסוימת לתלונותיהם, או לא. נמקו את דעתכם.
בעמודה מימין מילים מהפרק, בעמודה משמאל הפירושים שלהם.
העבירו קו מהמילים בעמודה הימנית לפירושים המתאימים בעמודה השמאלית.
| רַב לָכֶם | לא היסכמתם, לא רציתם |
| לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט | רטנתם, התמרמרתם |
| לֹא תָגוּרוּ | די לכם |
| וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ | כעס מאד |
| וְלֹא אֲבִיתֶם | תובסו במלחמה |
| וַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם | ילדיכם הקטנים |
| הֵמַסּוּ אֶת לְבָבֵנוּ | לא תפחדו |
| וַיִּקְצֹף | הפחידו אותנו |
| וְטַפְּכֶם | לא תתנו העדפה במשפט |
| תִּנָּגְפוּ | ירגלו עבורינו |
ואו!!! תקשיבי שאת פשוט מלכה!!!
מאכלת לך את כל הטוב בעולםםםםם בגשמיות וברוחניות!!!
יש לך ראש פצצה !!!!(בלי עין הרע)
ההסבר מושלםםם!!! תודה לך! ממש עזרת לי!!! -חסכת לי המוןןן אוגמת נפש וזמן..תודה!!