חג השבועות – משמעות ומנהגים

מעבר לעוד נושאים הקשורים לחג השבועות:

⇐  חג השבועות – חג מתן תורה 
⇐  סעודה ופעילות לחג השבועות בגן ובכיתה 
⇐  חג השבועות, חג הביכורים
⇐  מגילת רות לילדים

 

 

 

 

 

 

תוכן העניינים                     

♦  מהו חג ?
♦  מדוע שבועות?
♦  הקשר בין חג הפסח לחג השבועות
♦  שמות אחרים לחג השבועות
♦  חג השבועות – חג חקלאי, דתי וחברתי
 – היבט חקלאי
 – היבט דתי
 – היבט חברתי
♦  מנהגי שבועות

מהו חג? מדוע שבועות?

המילה חג משורש חגג, ופירושה ללכת במעגל, כלומר לרקוד. במילים אחרות בחגים נהגו לרקוד ולשמוח. 

 החג מכונה שבועות לציון המועד שבו הוא חל: שבעה שבועות מתחילת קציר העומר שחל בפסח: "שִׁבְעָה שָׁבֻעֹות, תִּסְפָּר לָךְ: מֵהָחֵל (מתחילת הקציר) חֶרְמֵשׁ (כלי המשמש לקציר התבואה) בַּקָּמָה (תבואה) תָּחֵל לִסְפֹּור שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת". 

הקשר בין פסח לחג השבועות

חג הפסח מציין את ראשית הקציר, חג השבועות מסמל את גמר הקציר. 

שמות אחרים לחג השבועות 

♦  חג מתן תורה
♦  חג הקציר
♦  עצרת
♦  חג הביכורים
♦  יום הקהל

חג השבועות – בהיבט חקלאי 

 

 

 

חג השבועות היה במקורו חג חקלאי, שחל באביב.
החג מסמל את סיום עונת הקציר.
התבואה עלתה יפה והנה האיכר זוכה לקצור אותה.

חג השבועות – בהיבט דתי 

חג זה הוא גם בעל משמעות דתית.
האדם מודה לאלוהים על שזכה לקצור את יבול שדהו, ומבקש שפירות הקיץ גם הם יעלו יפה, ויהיו ראויים למאכל. 

חג השבועות הוא אחד משלושת הרגלים בהם מצווה האדם מישראל לעלות לבית המקדש: בחג סוכות, בחג הפסח ובחג השבועות, ולהביא עימו ביכורים (ראו בהמשך): 
"שָׁלֹשׁ רְגָלִים (פעמים) תָּחֹוג לִי בַּשָּׁנָה; אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹור שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת… וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ, אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה… וְחַג הָאָסִיף בְּצֵאת הַשָּׁנָה, בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה. שָׁלֹושׁ פְּעָמִים, בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶל פְּנֵי הָאָדֹון ה'" (שמות כג).

בתקופת התנ"ך החגים החקלאיים (פסח, שבועות וסוכות), היו משלובים בעבודת אלוהים.

הבאים למקדש נקראים: "עולי רגל".

חג השבועות – בהיבט חברתי 

כל שכבות האוכלוסיה בתוכם המעמדות הנמוכים והשכבות הסוציאליות הנחשלות, חוגגים את החג: 
"וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ..וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ". 
ברגעי השמחה צריך האדם מישראל לחמול על השכבות הנמוכות ולזכור את שיעבוד מצרים: "וְזָכַרְתָּ, כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם".

מנהגי שבועות 

ביכורים – הביכורים הם היבול הראשון בשנה; מן המילה בכור, ראשון; כמו כמו בכור האדם והבהמה, הראשונים להיוולד.  
מביאי הביכורים למקדש, עולי הרגל, יצאו בתהלוכה שמחה לירושלים להודות לה'.
עולי הרגל נהגו להביא מנחה שבאה מן החיטים, שצורתה שתי כיכרות לחם, והיא לוותה בקורבנות מן החי.

תיקון ליל שבועות – לימוד גמרא כל הלילה. יש נוהגים לקרוא את ספר תהילים, שמייחסים את כתיבתו לדוד המלך, שלפי אמונה מסויימת נולד ומת בשבועות. אין לכך סימוכין.

קישוט הבתים ובתי הכנסת בפרחים וצמחים.

אכילת מאכלי חלב – אין הסבר מניח את הדעת למנהג הזה. יש אומרים שהמנהג מבוסס על כך שלא היה לבני ישראל זמן להכין מאכלי בשר ביום מתן תורה.

מגילת רות  – נוהגים לקרוא ביום זה את מגילת רות, שהסיפור שלה אירע, בתקופת הקציר.

אומרים תפילת 'הלל'.

 המסורת קושרת את חג השבועות למתן תורה בסיני.

סיפורה של רות המואבייה – מגילת רות למעבר לסיפור מגילת רות לילדים + פעילות לחצו כאן