יהושע פרק ב – רחב והמרגלים – נסיון של אייל – לא למחוק

_{ביאורי מילים ופירושים יהושע פרק ב} 

לקבלת הפירושים הניחו את מצביע העכבר על המילים הצבועות כחול

א וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן מִן הַשִּׁיטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמֹר: "לְכוּ רְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְאֶת יְרִיחוֹ". וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹואוּ בֵּית אִשָּׁה זוֹנָה, וּשְׁמָהּ רָחָב וַיִּשְׁכְּבוּ שָׁמָּה. 
ב וַיֵּאָמַר לְמֶלֶךְ יְרִיחוֹ לֵאמֹר הִנֵּה אֲנָשִׁים בָּאוּ הֵנָּה הַלַּיְלָה, מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לַחְפּוֹר אֶת הָאָרֶץ. 
ג וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ יְרִיחוֹ אֶל רָחָב לֵאמֹר:"הוֹצִיאִי הָאֲנָשִׁים הַבָּאִים אֵלַיִךְ, אֲשֶׁר בָּאוּ לְבֵיתֵךְ כִּי לַחְפֹּור אֶת כָּל הָאָרֶץ בָּאוּ". 
ד וַתִּקַּח הָאִשָּׁה אֶת שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים וַתִּצְפְּנוֹ (ותצפנם). 
וַתֹּאמֶר: "כֵּן, בָּאוּ אֵלַי הָאֲנָשִׁים, וְלֹא יָדַעְתִּי מֵאַיִן הֵמָּה. 
ה וַיְהִי הַשַּׁעַר לִסְגּוֹר בַּחֹשֶׁךְ וְהָאֲנָשִׁים יָצָאוּ. לֹא יָדַעְתִּי אָנָה הָלְכוּ הָאֲנָשִׁים. רִדְפוּ מַהֵר אַחֲרֵיהֶם כִּי תַשִּׂיגוּם". 
ו וְהִיא הֶעֱלָתַם הַגָּגָה, וַתִּטְמְנֵם בְּפִשְׁתֵּי הָעֵץ הָעֲרֻכוֹת לָהּ עַל הַגָּג. 
ז וְהָאֲנָשִׁים רָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם דֶּרֶךְ הַיַּרְדֵּן עַל הַמַּעְבְּרוֹת, וְהַשַּׁעַר סָגָרוּ אַחֲרֵי כַּאֲשֶׁר יָצְאוּ הָרוֹדְפִים אַחֲרֵיהֶם. 
ח וְהֵמָּה טֶרֶם יִשְׁכָּבוּן וְהִיא עָלְתָה עֲלֵיהֶם עַל הַגָּג. 
ט וַתֹּאמֶר אֶל הָאֲנָשִׁים: יָדַעְתִּי, כִּי נָתַן יְהוָה לָכֶם אֶת הָאָרֶץ, וְכִי נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ, וְכִי נָמֹוגוּ כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם. 
י כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ יְהוָה אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם, וַאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמוֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן: לְסִיחוֹן וּלְעוֹג אֲשֶׁר הֶחֱרַמְתֶּם אוֹתָם. 
יא וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ, וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ מִפְּנֵיכֶם,  כִּי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל אָרֶץ מִתָּחַת. 
יב וְעַתָּה הִשָּׁבְעוּ נָא לִי בַּיהוָה, כִּי עָשִׂיתִי עִמָּכֶם חָסֶד וַעֲשִׂיתֶם גַּם אַתֶּם עִם בֵּית אָבִי חֶסֶד, וּנְתַתֶּם לִי אוֹת אֱמֶת. 
יג וְהַחֲיִתֶם אֶת אָבִי וְאֶת אִמִּי וְאֶת אַחַי וְאֶת אחותי (אַחְיוֹתַי), וְאֵת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם. וְהִצַּלְתֶּם אֶת נַפְשֹׁתֵינוּ מִמָּוֶת. 
יד וַיֹּאמְרוּ לָהּ הָאֲנָשִׁים: נַפְשֵׁנוּ תַחְתֵּיכֶם לָמוּת, אִם לֹא תַגִּידוּ אֶת דְּבָרֵנוּ זֶה. וְהָיָה, בְּתֵת יְהוָה לָנוּ אֶת הָאָרֶץ, וְעָשִׂינוּ עִמָּךְ חֶסֶד וֶאֱמֶת. 
טו וַתּוֹרִדֵם בַּחֶבֶל בְּעַד הַחַלּוֹן, כִּי בֵיתָהּ בְּקִיר הַחוֹמָה, וּבַחוֹמָה הִיא יוֹשָׁבֶת. 
טז וַתֹּאמֶר לָהֶם: הָהָרָה לֵּכוּ פֶּן יִפְגְּעוּ בָכֶם הָרוֹדְפִים, וְנַחְבֵּתֶם שָׁמָּה שְׁלֹשֶׁת יָמִים, עַד שׁוֹב הָרוֹדְפִים, וְאַחַר תֵּלְכוּ לְדַרְכְּכֶם. 
יז וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ הָאֲנָשִׁים: נְקִייִּם אֲנַחְנוּ מִשְּׁבֻעָתֵךְ הַזֶּה אֲשֶׁר הִשְׁבַּעְתָּנוּ. 
יח הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָאִים בָּאָרֶץ, אֶת תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי הַזֶּה תִּקְשְׁרִי בַּחַלּוֹן אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּנוּ בוֹ, וְאֶת אָבִיךְ וְאֶת אִמֵּךְ וְאֶת אַחַיִךְ וְאֵת כָּל בֵּית אָבִיךְ תַּאַסְפִי אֵלַיִךְ הַבָּיְתָה. 
יט וְהָיָה כֹּל אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתֵךְ הַחוּצָה, דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ, וַאֲנַחְנוּ נְקִיִּם, וְכֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה אִתָּךְ, בַּבַּיִת דָּמוֹ בְרֹאשֵׁנוּ, אִם יָד תִּהְיֶה בּוֹ". 
כ וְאִם תַּגִּידִי אֶת דְּבָרֵנוּ זֶה, וְהָיִינוּ נְקִיִּם מִשְּׁבֻעָתֵךְ אֲשֶׁר הִשְׁבַּעְתָּנוּ. 
כא וַתֹּאמֶר: "כְּדִבְרֵיכֶם כֶּן הוּא", וַתְּשַׁלְּחֵם, וַיֵּלֵכוּ. וַתִּקְשׁוֹר אֶת תִּקְוַת הַשָּׁנִי בַּחַלּוֹן. 
כב וַיֵּלְכוּ, וַיָּבֹאוּ הָהָרָה, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם שְׁלֹשֶׁת יָמִים, עַד שָׁבוּ הָרֹודְפִים; וַיְבַקְשׁוּ הָרֹודְפִים בְּכָל הַדֶּרֶךְ, וְלֹא מָצָאוּ. 
כג וַיָּשֻׁבוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים וַיֵּרְדוּ מֵהָהָר וַיַּעַבְרוּ וַיָּבֹאוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וַיְסַפְּרוּ לוֹ אֵת כָּל הַמּוֹצְאוֹת אוֹתָם. 
כד וַיֹּאמְרוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ, כִּי נָתַן יְהוָה בְּיָדֵנוּ אֶת כָּל הָאָרֶץ, וְגַם נָמוֹגוּ כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפָּנֵינוּ.

סיכום – יהושע פרק ב

יהושע שלח שני מרגלי חרש ליריחו. המרגלים התאכסנו בביתה של רחב הזונה.
כשנודע למלך מואב על בואם של המרגלים, הוא דרש להסגיר אותם. רחב החביאה את מרגלי יהושע מתחת לפישתים שייבשה על גג ביתה, ולשליחי המלך אמרה שאכן הגיעו המרגלים, אלא שכבר עזבו את העיר לפני נעילת השערים בלילה. רחב הוסיפה להטעות את שליחי המלך, ואפילו עודדה אותם למהר לרדוף אחרי המרגלים.

כשהסתלקו שליחי המלך, עלתה רחב לגג, וסיפרה למרגלים עד כמה יושבי יריחו מבוהלים ומפוחדים מפני בני ישראל ומכוחו של ה', כי נודע להם דבר ניצחונם על סיחון מלך האמורי, ועל עוג מלך הבשן.
בהמשך דבריה היא הציעה להציל אותם, ובתמורה בקשה שיתחייבו להציל את כל בני ביתה בשעה שבני ישראל יבואו לכבוש את יריחו. המרגלים הסכימו, אבל הציבו תנאים: כל בני משפחתה של רחב יהיו מרוכזים בביתה; רחב תסמן את חלון ביתה בחוט אדום, באופן שיהייה ניתן לזהותו. 
רחב השביעה את המרגלים לקיים את הבטחתם.

בשעה שרחב שילחה את המרגלים לדרכם, היא המליצה להם שלא ילכו ישירות למחנה ישראל, אלא לכיוון ההפוך, יתחבאו שלושה ימים בהרים, זמן מתאים לרודפים להתייאש מהחיפושים אחריהם, ורק אז יוכלו לחזור בביטחה למחנה ישראל.

המרגלים עשו כדברי רחב, וכששבו למחנה ישראל, דיווחו ליהושע על פחדם של אנשי יריחו, ועל הסיכוי הטוב שיש לישראל לנצח אותם.

_{נושאי הפרק:}

_{פתיחה – מרגלי יהושע מגיעים ליריחו (פסוק א).} 

"וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן מִן הַשִּׁיטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמֹר: 'לְכוּ רְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְאֶת יְרִיחוֹ'".

תפקידם של מרגלים 
לבחון את נקודות העוצמה והחולשה של האויב. 
לדווח על העובדות; מה ראו ומה שמעו. 
להעריך ולהסיק מסקנות איך לפעול. 

אילו תכונות אופי נדרשות ממרגלים? 
אומץ לב  – המרגלים מגיעים למקומות שמעולם לא ביקרו בהם קודם; הם עלולים להיתפס בידי האויב, ולספוג עונשים קשים ואכזריים. 
יכולת המצאה (אילתור) – המרגלים עלולים להיכנס למצבים לא צפויים, שמחייבים אותם לאלתר פתרונות באופן מיידי.
כוח פיסי –  לעיתים הם נשלחים למקומות שדורשים כושר גופני עולה, ויכולת הישרדות. 
קור רוח – אסור להם להתבלבל ולאבד עשתונות בשעה שהם נקלעים למצבים קשים. 
יכולת לפעול בסתר ובחשאי – לפעול "חֶרֶשׁ",  בהסתר כדי שלא יתגלו. 
האם יש לכם רעיונות נוספים?

המרגלים של יהושע נשלחו ממחנה ישראל, באתר השיטים שבעבר הירדן המזרחי, ליריחו, שבעבר הירדן המערבי – ארץ כנען. 

במפה:

שיטים  – מיקום מחנה ישראל,  בצד המזרחי של הירדן.

יריחו – בצד המערבי של הירדן.

נהר הירדן – מפריד בין שיטים ליריחו

המרגלים הגיעו ליריחו, לביתה של רחב הזונה: "וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹואוּ בֵּית אִשָּׁה זוֹנָה וּשְׁמָהּ רָחָב, וַיִּשְׁכְּבוּ שָׁמָּה". 
רחב מכונה "זונה", כינוי גנאי לאישה לא מכובדת. אישה שמארחת גברים זרים בביתה. 
חז"ל אמרו על רחב שהייתה מוכרת מזונות.

המשימות של מרגלי יהושע: 
⇐ לפעול בחשאי ובהסתר: "מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ". 
⇐ לרגל את יריחו ואת הסביבה הקרובה שלה: "לְכוּ רְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְאֶת יְרִיחוֹ".
⇐ למסור ליהושע מידע מדויק: על הביצורים (חומות העיר), על מספר האנשים, על מצב הרוח של האנשים. 
חשבו, מדוע מידע כזה הוא חשוב? 

                  אתם זוכרים בוודאי את יוסף שהאשים את אחיו שבאו למצרים כדי לרגל: "מְרַגְּלִים אַתֶּם
                  לִרְאוֹת אֶת עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם" (בראשית מב ט). יוסף השתמש בביטוי ציורי: המרגל
                  חושף את סודות הארץ, כמו מישהו שפושט את בגדיו ונשאר עירום.  

בימינו, פועלים מרגלים כל הזמן, בכל המדינות. אפילו במדינות ידידותיות. 

 איך חצו המרגלים את הירדן? 

בדרך ליריחו עמד לפני המרגלים מכשול מים – נהר הירדן, שאותו היו צריכים לחצות. חציית הירדן נעשתה בדרך כלל במקום שנקרא: "מעברות הירדן", והכוונה למקום שבו הנהר צר ורדוד, והמעבר נעשה על גבי אבנים גדולות, או גשרים. 

רחב והמרגלים (פסוקים ב-כא)

רחב ושליחי מלך יריחו (פסוקים ב-ז)

למלך יריחו היו מרגלים משלו, והם גילו את דבר בואם של שני הזרים: "וַיֵּאָמַר לְמֶלֶךְ יְרִיחוֹ לֵאמֹר: 'הִנֵּה אֲנָשִׁים בָּאוּ הֵנָּה הַלַּיְלָה, מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לַחְפּוֹר אֶת הָאָרֶץ'" (פסוק ב).

מלך יריחו מיהר לשלוח שליחים לביתה של רחב, וציווה עליה להסגיר את מרגליו של יהושע: "הוֹצִיאִי הָאֲנָשִׁים הַבָּאִים אֵלַיִךְ, אֲשֶׁר בָּאוּ לְבֵיתֵךְ, כִּי לַחְפֹּור אֶת כָּל הָאָרֶץ בָּאוּ" (פסוק ג).

עוד לפני בואם של מרגלי המלך החביאה רחב את המרגלים בין פישתי העץ המסודרות על גג ביתה לייבוש. "וְהִיא הֶעֱלָתַם הַגָּגָה, וַתִּטְמְנֵם בְּפִשְׁתֵּי הָעֵץ הָעֲרֻכוֹת לָהּ עַל הַגָּג". 
גגות הבתים היו שטוחים. הם שמשו למטרות שונות, בין היתר ליבוש צמח הפישתים שמיצרים מעליו שמן ובדים.

דברי רחב לשליחי המלך 
בתשובתה לשליחי המלך נהגה רחב בתבונה רבה.
⇐  לא הכחישה את בואם של מרגלי יהושע: "וַתֹּאמֶר: 'כֵּן, בָּאוּ אֵלַי הָאֲנָשִׁים". אילו הכחישה, לא היו מאמינים לה.  
⇐  עשתה עצמה כלא יודעת מהיכן באו המרגלים: "וְלֹא יָדַעְתִּי מֵאַיִן הֵמָּה". רחב ידעה היטב מהיכן הגיעו מרגלי יהושע (כפי שנראה בהמשך), אבל היא שיקרה כדי שלא יאשימו אותה בשיתוף פעולה עם האויב.
⇐  מסרה מידע שגוי ושקרי לשליחי המלך: 
דיווחה שהאנשים כבר עזבו את ביתה לפני סגירת שערי העיר, בעוד המרגלים מסתתרים על הגג בביתה: "וַיְהִי הַשַּׁעַר לִסְגּוֹר בַּחֹשֶׁךְ וְהָאֲנָשִׁים יָצָאוּ. כך היא הרחיקה את הרודפים מהעיר.
⇐  אמרה שאיננה יודעת לאן הלכו המרגלים: "לא יָדַעְתִּי אָנָה הָלְכוּ הָאֲנָשִׁים". 
⇐  העמידה פנים כאילו היא משתפת פעולה עם אנשי המלך, ועודדה אותם לרדוף אחרי המרגלים כדי להשיגם לפני שיגיעו בחזרה למחנה ישראל: "רִדְפוּ מַהֵר אַחֲרֵיהֶם כִּי תַשִּׂיגוּם". 
הסיבה להגנה שהעניקה רחב למרגלי יהושע תתגלה בהמשך.

שליחי המלך הבינו שהמרגלים מתכוונים לחזור למחנה ישראל שבעבר הירדן המזרחי, ולכן הם יצאו במהירות לכיוון הירדן: "וְהָאֲנָשִׁים רָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם דֶּרֶךְ הַיַּרְדֵּן עַל הַמַּעְבְּרוֹת".
אנשי יריחו היו בטוחים שמרגלי יהושע עזבו את העיר, ולכן בשעה שיצאו הרודפים לתפוס את המרגלים, נעלו השומרים את שער העיר, כדי שלא לאפשר למרגלים לשוב ליריחו: "וְהַשַּׁעַר סָגָרוּ אַחֲרֵי כַּאֲשֶׁר יָצְאוּ הָרוֹדְפִים אַחֲרֵיהֶם". 

הדו שיח בין רחב למרגלים (פסוקים ח – יד) 

אחרי ששליחי המלך יצאו, מיהרה רחב לעלות אל מקום מחבואם של המרגלים בגג ביתה: "וְהֵמָּה טֶרֶם יִשְׁכָּבוּן וְהִיא עָלְתָה עֲלֵיהֶם עַל הַגָּג".  

דברי רחב למרגלים (פסוקים ט –יג) 
תושבי יריחו פוחדים מאד מפני בני ישראל: "… נָפְלָה אֵימַתְכֶם (פחדכם) עָלֵינוּ וְכִי נָמֹגוּ (נמסים מפחד) כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם…. (פסוקים  ט-יא). 

הסיבות לפחד של תושבי יריחו מפני בני ישראל:
♦   הניסים שה' עשה לעם במצרים (פסוק י). 
♦   הניצחונות של בני ישראל על מלכי עבר הירדן סיחון ועוג (פסוק י). 
♦   חוזקו ועצמתו של ה' (פסוק יא).

טובה תחת טובה (פסוק יב-יג) 
רחב הדגישה את החסד (הטובה) שעשתה למרגלים, כשלא הסגירה אותם לידי מלך יריחו. בתמורה היא ביקשה מהם להציל את כל משפחתה כשיבואו ישראל לכבוש את יריחו: "וְעַתָּה הִשָּׁבְעוּ נָא לִי בַּיהוָה, כִּי עָשִׂיתִי עִמָּכֶם חָסֶד וַעֲשִׂיתֶם גַּם אַתֶּם עִם בֵּית אָבִי חֶסֶד… וְהַחֲיִתֶם אֶת אָבִי וְאֶת אִמִּי וְאֶת אַחַי וְאֶת אחותי (אַחְיוֹתַי), וְאֵת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם…". 

מדוע דרשה רחב שהמרגלים ישבעו לה בשם ה'? "וְעַתָּה הִשָּׁבְעוּ נָא לִי בַּיהוָה". 
רחב דרשה מהמרגלים להישבע כדי להיות בטוחה שיקיימו את דבריהם. בתקופת התנ"ך האמינו אנשים בכוחה של שבועה, והיה להם פחד גדול להפר אותה, במיוחד כאשר נשבעו בשם אלהים.

תשובת המרגלים לרחב (פסוק יד) 
המרגלים התחייבו לרחב להציל את משפחתה אפילו יעלה הדבר בחייהם: "נַפְשֵׁנוּ תַחְתֵּיכֶם לָמוּת", אבל הם מציבים תנאי: שלא תסגיר אותם: "אִם לֹא תַגִּידוּ אֶת דְּבָרֵנוּ זֶה". 
בשלב הזה המרגלים עדיין לא ניצלו. הם צריכים לעזוב את יריחו, לחצות את הירדן ולהגיע למחנה ישראל. הם תלויים עדיין בעזרתה של רחב.

הפרידה של המרגלים מרחב (פסוקים טו-כא) 

רחב הבריחה את המרגלים בעד חלון ביתה – ביתה היה בקיר החומה (פסוק טו), וכך מצאו המרגלים עצמם מחוץ ליריחו. 
רחב הורתה למרגלים איך להתחמק משליחי המלך: הציעה להם לברוח בכיוון ההפוך מזה של שליחי המלך, ולהתחבא בהרים במשך שלושה ימים, עד שהרודפים יתייאשו מהמרדף, ואז יוכלו המרגלים לחזור בביטחה למחנה ישראל (פסוק טז). 

המרגלים נשבעו להציל את רחב ומשפחתה, אבל הציבו תנאים לקיום שבועתם:
⊗   רחב תכנס את כל משפחתה אל ביתה: כל משפחתה של רחב צריכה להיאסף לביתה, המרגלים יהיו פטורים מהשבועה אם משהו יעזוב את ביתה (פסוק יז-יח). 
⊗   רחב תקשור את תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי בחלון ביתה שבחומה, כדי שאפשר יהייה לזהות אותו בעת הכיבוש (פסוק יח). 
⊗  רחב תתחייב שלא לבגוד במרגלים (פסוק כ). 

רחב השיבה בחיוב למרגלים "כְּדִבְרֵיכֶם כֶּן הוּא"..
אחרי לכתם היא קשרה "אֶת תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי בַּחַלּוֹן" (פסוק כא). 

למידע אודות מיקום ביתה של רחב יש חשיבות רבה. 
–   להבין איך רחב הצליחה להבריח את המרגלים מבלי שאנשי העיר הבחינו בכך. 
–   להבין מדוע ביקשו המרגלים מרחב לסמן את חלון ביתה, וזאת כדי שבעת שצבא ישראל יתקרב להעיר הוא
יצליח לזהות ביתר קלות את ביתה, ויציל את משפחתה. 

 מה דיווחו המרגלים ליהושע (פסוקים כב-כד)? 

המרגלים פעלו בהתאם להוראות של רחב: "וַיֵּלְכוּ, וַיָּבֹואוּ הָהָרָה, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם שְׁלֹשֶׁת יָמִים, עַד שָׁבוּ הָרֹודְפִים וַיְבַקְשׁוּ הָרֹודְפִים בְּכָל הַדֶּרֶךְ, וְלֹא מָצָאוּ" (פסוק כב). 
בבואם למחנה ישראל דיווחו המרגלים ליהושע על מסקנותיהם החיוביות מהריגול: "וַיֹּאמְרוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ, כִּי נָתַן יְהוָה בְּיָדֵנוּ אֶת כָּל הָאָרֶץ, וְגַם נָמוֹגוּ כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפָּנֵינוּ" (פסוק כד).

המרגלים היו בטוחים בניצחון של ישראל על יריחו. 
הם התרשמו בעיקר מדבריה של רחב שדיווחה על הפחד של תושבי יריחו ששמעו על ניצחונות ישראל על סיחון מלך האמורי ועוג מלך הבשן.
הפחד מעיד על מוראל ירוד, וכשמצב הרוח של עם בשפל, הוא לא ייטיב להילחם. 

אמצעים אמנותיים יהושע פרק ב

מטפורה – היא ציור לשוני כששואלים, לוקחים ביטוי מעולם מושגים אחד ומשתילים אותו בעולם מושגים אחר. 
♠   נָמֹגוּ כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם = נמסו, כמו קרח שנמס. 
♠   וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ = כמו 'נמוגו'.
♠   נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ = ניתקפנו פחד. האימה, הפחד, שאוחזים באנשי יריחו הם כמו חפץ או עצם שנופל על האדם ומפחיד אותו. 
♠   נְקִיִּם אֲנַחְנוּ מִשְּׁבֻעָתֵךְ = פטורים מהשבועה. כבגד שנקי מכתם, כך המרגלים יהיו פטורים, נקיים מהשבועה לרחב, אם תופר.

מטונימים – ביטוי ציורי שמייצג חפץ, תופעה או אדם.
♠   נָתַן ה' בְּיָדֵנוּ = 'לתת ביד' מייצג שיעבוד מחד וניצחון מאידך. מרגלי יהושע מתכוונים לכך שהניצחון מובטח. שיריחו מונחת כאילו בכף ידם של הישראלים.  
♠   דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ = אחראי למותו.  מי מבני המשפחה שלא ייאסף לביתה של רחב יהיה אחראי למותו אם יהרג בקרב על יריחו. "דָּמוֹ" = מותו, "בְרֹאשׁוֹ" – באחריותו.

מילים נרדפות 
המילה: לרגל = לחפור; לראות (פסוק א), לתור (במדבר יג, ז; יז)

מרגלי משה (במדבר יג)

המשימות של מרגלי משה: 
מרגלי משה קיבלו הוראות מדויקות במה להתמקד: 
– המצב הכלכלי ופוריות הארץ: "וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ, מַה הִוא (מה טיבה) .. הֲטוֹבָה הִוא, אִם רָעָה… וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה (פוריה) הִוא אִם רָזָה (אינה פוריה), הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן". 
– ביצורים והגנה: "וּמָה הֶעָרִים אֲשֶׁר הוּא יוֹשֵׁב בָּהֵנָּה, הַבְּמַחֲנִים (כפרים, ללא חומה), אִם בְּמִבְצָרִים (ערים מוקפות חומה)". 
– אוכלוסיה ותושבים: האם חזקים? חלשים? רבים, או מעטים: "הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה (חלש), הַמְעַט הוּא אִם רָב".

הדיווח של מרגלי משה 
מרגלי משה הביאו רשמים מאד חיוביים על המצב הכלכלי של הארץ, וכדוגמה הציגו פירות שלה: "וַיַּרְאוּם אֶת פְּרִי הָאָרֶץ… וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא וְזֶה פִּרְיָהּ". 

באשר למצב הביטחון-הצבאי טענו המרגלים, שהארץ בצורה, יושבים בה עמים חזקים, שאין לישראל סיכוי נגדם.
– ערי הארץ מבוצרות וגדולות: "הֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד". 
– העמים חזקים: "עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ…"
– ענקים מצויים במקומות אחדים: וְגַם יְלִדֵי הָעֲנָק, רָאִינוּ שָׁם".
– עמים רבים יושבים בה: "עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב; וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי, יוֹשֵׁב בָּהָר, וְהַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב עַל הַיָּם, וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן. 

המסקנות של מרגלי משה: לא כדאי לעלות ולהילחם , כי זו ארץ אוכלת יושביה: "לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֶל הָעָם… אֶרֶץ אֹוכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִיא… וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים, וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם".  

בדעת מיעוט היו כלב בן יפונה ויהושע, שכעסו על המרגלים שהיו בעיניהם מוציאי דיבה רעה על הארץ.

בחזרה לכל פרקי ספר יהושע לחצו כאן

שעורי בית ודפי עבודה יהושע ב 

• שערו, איך ידעו מרגלי המלך ששני הזרים שהגיעו היו מבני ישראל?
• איך מגיעות ידיעות בימינו? ואיך הועבר מידע בתקופת התנ"ך? 
• מהו תפקידם של מרגלים? 
• מהם תכונות האופי שנדרשות ממרגלים?
• מה נתבקשו מרגליו של יהושע לעשות? 
• סמנו במפה את מסלול הליכתם של מרגלי יהושע.
  
  

  

• מה היה מצב הרוח של תושבי יריחו לפי דבריה של רחב? צטטו מן הכתוב:
• חשבו, מדוע יש חשיבות לידיעת מצב רוחו של האויב?
• מדוע המידע שמסרה רחב למרגלים חשוב? 
• היכן החביאה רחב את המרגלים? העתיקו את הפסוק: 
• איך היתעתה רחב את שליחיו של מלך יריחו? 
• מה דרשה רחב מהמרגלים? 
• מדוע השביעה רחב את המרגלים? 
• מה היו התנאים שהציבו המרגלים לפני רחב? 
• באיזו דרך עזבו מרגלי יהושע את ביתה של רחב, ומדוע? 
• מה הייתה העיצה שנתנה רחב למרגלים כשיצאו לדרכם? 
• פעמיים הצילה רחב את המרגלים: 
  בפעם הראשונה: 
• בפעם השנייה:
• למה התכוונו מרגלי יהושע כשאמרו לו: "כִּי נָתַן יְהוָה בְּיָדֵנוּ אֶת כָּל הָאָרֶץ, וְגַם נָמוֹגוּ כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפָּנֵינוּ"? 
• מה משמעות הפסוק: "וַתּוֹרִדֵם בַּחֶבֶל בְּעַד הַחַלּוֹן, כִּי בֵיתָהּ בְּקִיר הַחוֹמָה, וּבַחוֹמָה הִיא יוֹשָׁבֶת"? 
• מהן תכונות האופי הבולטות של רחב? 
• מה דעתכם על רחב? 
• הסבירו את הציורים הלשוניים במילים הבאות:
  נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ
  נָמֹוגוּ כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם
  וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ
  נְקִיִּם אֲנַחְנוּ מִשְּׁבֻעָתֵךְ 
• יומנו של יהושע: מה כתב יהושע ביומנו כשחזרו המרגלים מיריחו: 
• מילים ומושגים להטמעה: מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ; נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ; נַפְשֵׁנוּ תַחְתֵּיכֶם לָמוּת; חֶסֶד וֶאֱמֶת;  תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי; דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ.

בחזרה לכל פרקי ספר יהושע לחצו כאן