סיכומים פירושים ואמצעים לשוניים, לכיתות ט ולבגרות, המקדש, העם והפולחן, שלילת קורבנות, קורבן בנים ובנות בתופת, בגיא בן הינום, עונש, חרבן וגלות
ספר ירמיהו לכיתות ט ולבחינות הבגרות
בהתאמה לפרקי תכנית הלימודים של משרד החינוך
מוסר מול פולחן
תוכן העניינים
להתרשמות מתוכני הפרק
– פירושי מילים והסברים (חלקי)
– הקדמה
– פולחן
– העם, המקדש והפולחן (חלקי)
למנויים בלבד
♦ פירושי מילים והסברים
♦ סיכום
♦ הקדמה
– פולחן
♦ העם, המקדש והפולחן
– ביטחון העם במקדש ובפולחן
– התייחסות ה' למקדש ולפולחן
– מתי הפולחן ראוי בעיני ה'?
– התנאים לקבלת סליחת ה'
– חטא – סליחה – חטא
♦ עונש, חורבן וגלות
♦ פולחן משפחתי לאלהים אחרים
♦ שלילת קורבנות?
♦ סרבנות העם לאזהרות הנביאים
♦ קורבן בנים ובנות בתופת, בגיא בן הינום
♦ אמצעים אמנותיים
♦ שאלות והכנה לבחינות
פירושי מילים והסברים
לקבלת הביאורים הניחו את מצביע העכבר על המילים המסומנות.
א הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהֹוָה לֵאמֹר:
ב עֲמֹד בְּשַׁעַר בֵּית יְהֹוָה, וְקָרָאתָ שָּׁם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וְאָמַרְתָּ: שִׁמְעוּ דְבַר יְהֹוָה כָּל יְהוּדָה הַבָּאִים בַּשְּׁעָרִים הָאֵלֶּה לְהִשְׁתַּחֲוֹת לַיהֹוָה:
ג כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: הֵיטִיבוּ דַרְכֵיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם, וַאֲשַׁכְּנָה אֶתְכֶם בַּמָּקוֹם הַזֶּה:
ד אַל תִּבְטְחוּ לָכֶם אֶל דִּבְרֵי הַשֶּׁקֶר לֵאמֹר: הֵיכַל יְהֹוָה הֵיכַל יְהֹוָה הֵיכַל יְהֹוָה הֵמָּה:
ה כִּי אִם הֵיטֵיב תֵּיטִיבוּ אֶת דַּרְכֵיכֶם וְאֶת מַעַלְלֵיכֶם, אִם עָשׂוֹ תַעֲשׂוּ מִשְׁפָּט בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ:
ו גֵּר יָתוֹם וְאַלְמָנָה לֹא תַעֲשֹׁקוּ וְדָם נָקִי אַל תִּשְׁפְּכוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וְאַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תֵלְכוּ לְרַע לָכֶם:
ז וְשִׁכַּנְתִּי אֶתְכֶם בַּמָּקוֹם הַזֶּה בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתֵיכֶם לְמִן עוֹלָם וְעַד עוֹלָם:
ח הִנֵּה אַתֶּם בֹּטְחִים לָכֶם עַל דִּבְרֵי הַשָּׁקֶר לְבִלְתִּי הוֹעִיל:
להמשך קריאה
פרק ז מורכב מנבואות אחדות.
הקדמה
פסוקים א-ב
הנבואה הנוכחית נבחרה להיאמר במקום מיוחד ולקהל מיוחד:
המקום: שערי המקדש.
קהל היעד: כל אנשי יהודה שבאים בשערי המקדש לעבוד את ה':
"כָּל יְהוּדָה הַבָּאִים בַּשְּׁעָרִים הָאֵלֶּה לְהִשְׁתַּחֲוֹת לַיהֹוָה".
הביטוי "לְהִשְׁתַּחֲוֹת לַיהֹוָה" פירושו לחלוק כבוד לה' והוא מכוון למגוון פעילויות של עבודת ה'.
פולחן העולה למקדש עשה זאת מכמה סיבות: להודות, לבקש ולכפר על חטאים. |
העם, המקדש והפולחן
פסוקים ג-יא
העם וירמיהו תופסים את מושג עבודת אלהים, הפולחן, בדרכים שונות.
העם מאמין שדי בקיום הפולחן במקדש כדי שה' יסלח להם, וכך יוכלו לשוב ולחטוא מחדש, וחוזר חלילה:
"וּבָאתֶם וַעֲמַדְתֶּם לְפָנַי בַּבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו וַאֲמַרְתֶּם: נִצַּלְנוּ, לְמַעַן עֲשׂוֹת אֵת כָּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה".
ירמיהו שולל את דרך עבודת ה' כפי שהיא מתנהלת על ידי העם. הפולחן, לעצמו, אין בו ערך, הוא אינו מנקה את חטאי העם,
ואינו מביא את ה' לסלוח לו.
ביטחון העם במקדש ובפולחן
העם היה שאנן, הוא האמין שאסון וחורבן אינם מאיימים עליהם משתי סיבות:
א. ה' לא יתן לאיש לפגוע בביתו, לכן כל עוד המקדש קיים, לא יאונה להם רע.
ב. העם עולה למקדש מביא קורבנות, מתפלל וכד', לכן אין סיכוי שה' יכעס עליהם ויענישם.
התייחסות ה' למקדש ולפולחן
להמשך קריאה