מלכים ב פרק טו – פירושים, סיכומים, מבוא היסטורי

תוכן העניינים

להתרשמות מתכני הפרק 

– פירושי מילים והסברים (חלקי)
– מלכות עזריה/עוזיהו
– במה, בָּמוֹת

למנויים בלבד

♦  פירושי מילים והסברים
♦  סיכום על כל אחד מהמלכים הנזכרים בפרק 
♦  מבוא קצר וחשוב להבנת התקופה
♦  מלכות עזריה/עוזיהו
♦  במה, בָּמוֹת
♦  טבלת מלכי ישראל שמלכו במקביל לעוזיהו וליותם מלכי יהודה
♦  זכריהו בן ירבעם
♦  שַׁלּוּם בֶּן יָבֵשׁ
♦  מְנַחֵם בֶּן גָּדִי
♦  כיבוש תפסח
♦  תשלומי שוחד ומתנות לפול מלך אשור
♦  פְּקַחְיָה בֶן מְנַחֵם
♦  פֶּקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ
♦  הגלייה וגלות
♦  יוֹתָם בֶּן עֻזִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה
♦  הברית בין פקח בן רמליהו מלך ישראל לרצין מלך ארם.

פירושי מילים והסברים

לקבלת הפירוש הניחו את מצביע העכבר על המילים המסומנות.

א בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְיָרָבְעָם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מָלַךְ עֲזַרְיָה בֶן אֲמַצְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה: 
ב בֶּן שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה בְמָלְכוֹ וַחֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלָם, וְשֵׁם אִמּוֹ יְכָלְיָהוּ מִירוּשָׁלָם: 
ג וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהֹוָה, כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה אֲמַצְיָהוּ אָבִיו: 
ד רַק הַבָּמוֹת לֹא סָרוּ עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת: 
ה וַיְנַגַּע יְהֹוָה אֶת הַמֶּלֶךְ וַיְהִי מְצֹורָע עַד יוֹם מֹתוֹ, וַיֵּשֶׁב בְּבֵית הַחָפְשִׁית, וְיוֹתָם בֶּן הַמֶּלֶךְ עַל הַבַּיִת, שֹׁופֵט אֶת עַם הָאָרֶץ: 
ו וְיֶתֶר דִּבְרֵי עֲזַרְיָהוּ וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה: 
ז וַיִּשְׁכַּב עֲזַרְיָה עִם אֲבֹתָיו, וַיִּקְבְּרוּ אֹותוֹ עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד וַיִּמְלֹךְ יוֹתָם בְּנוֹ תַּחְתָּיו: 
ח בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה לַעֲזַרְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ זְכַרְיָהוּ בֶן יָרָבְעָם עַל יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים: 

מלכות עזריה/עוזיהו

פסוקים א-ז

עזריה המלך, המכונה גם עוזיה עלה למלוכה בשנת מלכותו העשרים ושבעה של מקבילו ירבעם בן יואש
מלך ישראל (אל תתבלבלו עם ירעבם בן נבט).
גיל עלייתו למלוכה: שש עשרה.
משך מלכותו: חמישים ושתים שנה.
שם אמו: יְכָלְיָהוּ, שם תיאופורי בעל מרכיב "יָהוּ" (שם ה'), ומשמעו ה' כל יכול.
שם האם מוזכר, כיוון שלמלך, היו נשים אחדות
יחסו לדת: "וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהֹוָה…רַק הַבָּמוֹת לֹא סָרוּ עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת".

עוזיהו חלה בצרעת ובגינה נאלץ לפרוש ולהעביר את הגה השילטון לבנו יותם שמלך בעוד עוזיהו חי: 
"וַיְנַגַּע יְהֹוָה אֶת הַמֶּלֶךְ וַיְהִי מְצֹורָע עַד יוֹם מֹתוֹ, וַיֵּשֶׁב בְּבֵית הַחָפְשִׁית, וְיוֹתָם בֶּן הַמֶּלֶךְ עַל הַבַּיִת,
שֹׁופֵט אֶת עַם הָאָרֶץ" 
יתר עלילותיו של עוזיה נכתבו בספרי הזכרונות של מלכי יהודה: "וְיֶתֶר דִּבְרֵי עֲזַרְיָהוּ וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה
הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה". 
ספרי דברי הימים למלכי יהודה, כמו דברי הימים למלכי ישראל, אבדו, ואינם עוד בידינו.
אין להתבלבל בין ספר דברי הימים א-ב שהם חלק מספרי התנ"ך, עם שני הספרים: דברי הימים למלכי ישראל, ודברי הימים למלכי יהודה. 

ספר דברי הימים שבאסופה המקראית מוסיף הרבה על מפעליו של עוזיהו.
לפי דברי הימים ב פרק כו, עוזיהו הרחיב את גבולות יהודה במערב; ביצר את ערי
יהודה ואת ירושלים; בנה את אילת; הרחיב את ההתיישבות היהודית באזור פלשת והנגב ועוד.
עם מותו נקבר עוזיהו במערכת הקברים המשפחתית: "וַיִּשְׁכַּב עֲזַרְיָה עִם אֲבֹתָיו, וַיִּקְבְּרוּ אֹותוֹ עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד". 
יותם בנו, שהיה עוצר עוד בחייו בגלל הצרעת, המשיך למלוך: "וַיִּמְלֹךְ יוֹתָם בְּנוֹ תַּחְתָּיו": 

עוזיהו, נחשב מלך טוב בעיני ה', חרף העובדה שבימיו עדיין היו במות הפולחן פעילות. 

עבודת ה' בבמות

טבלת מלכי ישראל שמלכו במקביל לעוזיהו וליותם מלכי יהודה