הסבר לילדים; דוגמאות; משל השועל והכרם; הפקת כישורי חיים; משמעות ערכית-חינוכית.
תָּפַסְתָּ מְרֻבֶּה, לֹא תָּפַסְתָּ (ניתן גם לכתוב בשין שמאלית: תָּפַשְׂתָּ מְרֻבֶּה, לֹא תָּפַשְׂתָּ).
חושבים ש'הרבה' זה טוב? זה לא בדיוק כך.
מי אמר שהרבה זה טוב?
ניתבונן בציור שלפנינו.
הילד בתמונה מחזיק בידיו המון כדורים;
איזה כיף! אז מדוע הוא בוכה?
הוא אסף כל כך הרבה כדורים עד שאינו מצליח לזוז,
הכדורים נופלים, והוא אינו יכול לאסוף כדורים נוספים.
הילד אינו יכול להינות משלל הכדורים
הנה מספר דוגמאות מחיי היום יום שלנו
ממתקים
מסיבת יום הולדת: הפיתוי גדול, המון שוקולד, ממתקים ועוגות.
בא לי עוד, אכלתי עוד ועוד ובסוף?
בחילה, כאב בטן. לא נעים.
קניות בסופר
מבצעי הנחות. קניתי וקניתי, כי הרי המוצרים זולים. ומה בסוף? חלקם התקלקלו ונאלצתי להשליך לפח הזבל. ועל חלקם התבוננתי ולא הבנתי מדוע קניתי אותם, הרי איני זקוקה להם בכלל.
משימות רבות
לקחתי על עצמי לבצע משימות רבות יותר מדי ביום אחד.
לא היצלחתי לעמוד בכולן.
שיחה ופעילות עם הילדים
מה גורם לנו לרצות לתפוס עוד ועוד?
יצר החמדנות.
אצל כולנו העיניים חומדות, אל תידאגו, אתם אינכם שונים.
מה עושים נגד החמדנות?
משתדלים לעשות כל דבר באופן מידתי. באיפוק.
זה קשה, אבל ננסה.
⇐ נחזור שלוש פעמים ביום על הפיתגם: תָּפַסְתָּ מְרֻבֶּה, לֹא תָּפַסְתָּ. נבין שמעט, לפעמים זה הרבה.
⇐ בכל פעם שנרצה עוד ועוד ועוד. נעצור, נחשוב:
• האם אני באמת זקוקה לזה?
• אולי הנזק יהייה גדול מהתועלת?
• נכין טבלה, ובכל פעם שנגבר על החמדנות, ניתן לעצמנו ציון או פרס.
יש לכם רעיונות נוספים?
כיתבו לי. כאן בעמוד למטה.
נקרא עכשיו משל יפה על השועל והענבים, שמיטיב להסביר את הפיתגם שלנו: תָּפַסְתָּ מְרֻבֶּה, לֹא תָּפַסְתָּ.
את המשל כתב איזופוס היווני שהיה ממשל משלים ידוע ביוון העתיקה לפני כ 2600 שנים!
המשל הזה מאד ידוע ובמשך הדורות נכתבו לו גירסאות אחדות בעמים שונים.
השועל והענבים
שועל רעב עבר בסמוך לכרם ענבים; הוא מאד רצה לאככול מהענבים העסיסיים.
אבל הכרם היה מוקף בגדר. הקיף השועל את הגדר ומצא בה פירצה קטנה.
שמח השועל, רצה להידחק בעדה לכרם, אך אבוי, הוא לא הצליח, כי גופו היה שמן מדי.
מה עשה? צם שלושה ימים עד שגופו רזה, וכך הצליח להיכנס לכרם.
איזו שמחה. השועל התנפל על הענבים, אכל, אכל ואכל, וגם כששבע המשיך לאכול.
אך כשרצה לצאת מהכרם, גופו השמן לא הצליח לעבור בעד הפירצה.
מה עשה השועל החמדן? צם שלושה ימים, עד שהצליח לצאת.
יצא השועל מן הכרם ואמר:
"כרם כרם מה טוב אתה, ומה יפים פירותיך, אלא שלא נהניתי מהם; רעב נכנסתי ורעב יצאתי.
לילדים: שערו מה הרגיש השועל אחרי החוויה שעבר בכרם?
תיסכול, עצב, כעס, בושה. יש לכם רעיונות נוספים?
מה הקשר בין האגדה על השועל והענבים, לבין הפיתגם: "תָּפַסְתָּ מְרֻבֶּה לֹא תָּפַסְתָּ"?
אילו השועל היה מסתפק באכילה מידתית של הענבים, הוא היה מצליח לצאת שבע מהכרם,
אלא שהשועל היה חמדן, זלל ורצה לתפוס מרובה. בסופו של דבר נשאר רעב.
|
מהו מוסר ההשכל הנלמד מהאגדה? אל תהייה חמדן, נהג באופן מידתי, היסתפק במה שיש, גם אם לעיתים הוא מועט. |
