פרשת השבוע לילדים – מקץ

איך הפך יוסף, העבד העברי, למנכ"ל של ארץ מצרים

מה בפרק? 
חלומות פרעה 
פתרון החלומות 
התכנית הכלכלית של יוסף 
המינוי של יוסף למשנה למלך מצרים. 
תמונות אותנטיות

פרעה הוטרד מאד משני החלומות שחלם, והוא אסף אליו את כל המומחים בתחום: "וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת כָּל חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם
וְאֶת כָּל חֲכָמֶיהָ" (פסוק ח). אבל הוא לא היה מרוצה מהפתרונות שהוצעו לו. "ואין פותר אותם לפרעה". 

פתרון חלומות היה מקצוע מבוקש ומיוחד לא רק בארץ מצרים, אלא בכל המזרח הקדום. הוא תבע מומחיות רבה
וסיוע מתוך ספרים/מילונים מיוחדים לנושא זה.

אז איך ייתכן, שהעבד הצעיר שהובא במהירות מבית האסורים, הצליח במקום שגדולים ממנו נכשלו, ואיך זה שפרעה

השליט הגדול גם מינה אותו מושל על ארץ מצרים האדירה.

אמנם יוסף הצהיר שאלוהים הוא זה שהינחה אותו, והתורה מבהירה שכל ההתרחשויות הם חלק מתוכנית אלוהית,

ובכל זאת אם נבחן את התנהלותו של יוסף נגלה עד כמה האיש פועל בחוכמה.

 מסתבר שיוסף דיבר אל הגיונו של פרעה, ודבריו התאימו למציאות הכלכלית של ארץ מצרים.

כיום אנו יודעים שאנשים נוטים לחלום על נושאים המטרידים אותם בחיי היום יום, ואותם פריטי חלום מופיעים בסמלים. 
כך גם חלומו של פרעה שיקף מרכיבים מהותיים של המשק המצרי: כלכלת מצרים תלויה ביאור (בנילוס, במצרים לא

יורדים גשמים), הפרות  והשיבולים הם ביטוי מובהק למזונם של איכרי מצרים, שאימת הבצורות מרחפת עליהם.
פתרונו של יוסף עונה לחרדות הקיומיות היום-יומיות.

 ועוד נקודה חשובה. יוסף נתבקש לפתור את החלומות, אבל הוא הרחיק לכת ונתן לפרעה תוכנית פעולה 
איך להתגבר על האסון המתקרב.

 נעקוב צעד אחר צעד אחר התנהלותו של יוסף

תוכן החלומות 
החלום הראשון: 
פתיחה: המקום בו מתרחש החלום: שפת היאור. 

חלק ראשון: פרעה רואה פרות מפוטמות ויפות עולות מן היאור ורועות בשדה: "וְהִנֵּה מִן הַיְאֹור (הנילוס) עֹולֹת
שֶׁבַע פָּרוֹת בְּרִיאוֹת (שמנות) בָּשָׂר וִיפֹות תֹּאַר וַתִּרְעֶינָה בָּאָחו (בשדה)". 

חלק שני: פרעה רועה שבע פרות אחרות שעולות מן היאור והן רזות ומכוערות: "וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת  עֹלוֹת
אַחֲרֵיהֶן דַּלּוֹת וְרָעוֹת תֹּאַר מְאֹד וְרַקּוֹת בָּשָׂר" (פרעה מזועזע מהמראה של הפרות הרזות והוא מצהיר שמעולם

הוא לא ראה פרות שנראות כל כך רע : "לֹא רָאִיתִי כָהֵנָּה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם, לָרֹעַ"). 

חלק שלישי: "וַתֹּאכַלְנָה, הַפָּרוֹת הָרַקּוֹת וְהָרָעוֹת אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרִאשֹׁנוֹת, הַבְּרִיאֹות". 
הזעזוע של פרעה נבע מן העובדה שהפרות הדקות בלעו את הפרות הבריאות, אבל המראה שלהן המשיך

להיות נורא כמו בהתחלה: "וַתָּבֹאנָה אֶל קִרְבֶּנָה (לתוך גופן) וְלֹא נוֹדַע (לא הורגש) כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּנָה. וּמַרְאֵיהֶן רַע
כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה.

סיום החלום: "וָאִיקָץ" פרעה התעורר.

 החלום שני:

חלק ראשון:  "וָאֵרֶא בַּחֲלֹומִי וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים עֹולֹת בְּקָנֶה אֶחָד מְלֵאֹות וְטֹובוֹת.

חלק שני: "וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים צְנֻומוֹת דַּקּוֹת שְׁדֻפוֹת קָדִים צֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶם".

חלק שלישי: וַתִּבְלַעְנה הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקֹּות אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטֹּובוֹת"

יוסף מקדים הסבר לפתרון:

א.      שני החלומות זהים מבחינת המסר שלהם: "חֲלוֹם פַּרְעֹה אֶחָד הוּא". 
ב.      החלומות הם מסר מאלוהים למלך: "אֵת אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה הִגִּיד לְפַרְעֹה". 
ג.       החלום נשנה פעמיים כדי להדגיש את כוונת האלוהים להגשים את דברו.

 פתרון החלומות:

שבע הפרות השמנות ושבע השיבולים הטובות (הגדושות בגרעינים) מסמלות שבע שנים טובות
ופוריות שיבואו על ארץ מצרים: "שֶׁבַע פָּרֹת הַטֹּבֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה, וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטֹּובֹת שֶׁבַע
שָׁנִים הֵנָּה".
שבע הפרות הרזות והמכוערות ושבע השבלים השדופות והיבשות מסמלות שבע שנים רעות. שנות בצורת ורעב
קשות ביותר: "וְשֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרַקּוֹת וְהָרָעֹת הָעֹלֹת אַחֲרֵיהֶן, שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה, וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הָרֵקוֹת שְׁדֻפוֹת הַקָּדִים
יִהְיוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב".

יוסף גם עונה לשאלה איך זה שהפרות הרזות בלעו את השמנות, ונשארו רזות, וכך לגבי השיבולים. לדבריו,

הרעב שיגיע אחרי שנות השובע יהייה כה גדל עד שהמצרים ישכחו את השנים הטובות: "וְנִשְׁכַּח כָּל הַשָּׂבָע  בְּאֶרֶץ

מִצְרָיִם… מִפְּנֵי הָרָעָב הַהוּא אַחֲרֵי כֵן  כִּי כָבֵד הוּא מְאֹד." 

 התכנית הכלכלית של יוסף וההיערכות לשנות הרעב.

 כאמור, יוסף אינו מסתפק בפענוח החלומות. הוא פורש לפני פרעה תכנית כלכלית שגם תעשיר את אוצר המלך
וגם תדאג למזונם של האנשים בשנות הבצורת והרעב.

התכנית הכלכלית המבריקה מתפרשת על ידי יוסף באופן מושכל.

לפי תכניתו יש להפקיד על ארץ מצרים אדם נבון שיסתייע בפקידות יעילה. הוא ירכז תחת ידיו מפעל כלכלי-ארצי
שיאגור תבואות בשנות השפע. פעולה זו מעצימה את מעמדו של המלך ואת עושרו.

ובאמת, כשפרצו שנות הרעב והמצרים צעקו לאוכל. פתחו פקידי פרעה את המחסנים ומכרו אוכל לתושבים, ולא רק להם.
כי גם מכל הארצות שבסביבה הגיעו אנשים לקנות אוכל במצרים (כך גם הגיעו אחי יוסף למצרים). בשלב מאוחר יותר
כשלתושבי מצרים לא נותר כסף הם מכרו ליוסף את אדמותיהם בתמורה למזון.

מינויו יוסף משנה למלך מצרים.

סמכויות המינוי: 
א.      "אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי" – יוסף ממונה על בית המלוכה. 
ב.      "וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי" – המצרים חייבים לציית ליוסף. 
ג.       רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ – יוסף יהייה בעל דרגה מאד  גבוהה, כמעט בדרגתו של המלך. 
ד.      פרעה מפקיד את יוסף על כל ארץ מצרים: "רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם"

טקס המינוי וסממני היוקרה והמעמד 

• פרעה מעניק ליוסף את טבעת החותם שלו. אקט שמראה על העוצמה שהוא מעניק ליוסף: 
  "וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף". 
• יוסף מקבל בגדים יקרים: "וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵ -שֵׁשׁ (בד מכותנה או פשתן)". 
• פרעה מעניק ליוסף שרשרת זהב שסמלה מעמד ויוקרה במצרים: "וַיָּשֶׂם רְבִיד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ". 
• פרעה נותן ליוסף מרכבת מלכות. 
• כולם כורעים ומשתחווים לפניו. 

אציל מצרי מעוטר בשרשראות על צווארו