פירושים, סיכום, בני דן עולים לדן, שוד האפוד והתרפים מבית מיכה, כיבוש ליש, בַּיָמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל, ועוד.
תוכן העניינים
להתרשמות חלקית מתוכני הפרק
– פירושי מילים והסברים (חלקי)
– בַּיָמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל
– בני דן בחיפוש אחר מקום חלופי להתיישבות.
– חמשת המרגלים מציעים לכבוש את ליש
למנויים בלבד
♦ פירושי מילים והסברים
♦ סיכום, תוכן הפרק
♦ בַּיָמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל
♦ בני דן בחיפוש אחר מקום חלופי להתיישבות.
♦ חמשת המרגלים מציעים לכבוש את ליש
♦ בני דן, הנער הלוי, האפוד, התרפים והפסל
♦ העימות בין מיכה לבני דן
♦ כיבוש ליש
♦ דמותו של הנער הלוי
♦ מיכה
♦ מדוע גנבו בני דן את האפוד, התרפים והפסל?
♦ שעורי בית ודפי עבודה
פירושי מילים והסברים
א בַּיָמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל, וּבַיָּמִים הָהֵם שֵׁבֶט הַדָּנִי מְבַקֶּשׁ לוֹ נַחֲלָה לָשֶׁבֶת כִּי לֹא נָפְלָה לּוֹ עַד הַיּוֹם הַהוּא בְּתוֹךְ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל בְּנַחֲלָה
ב וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי דָן מִמִּשְׁפַּחְתָּם חֲמִישָּׁה אֲנָשִׁים מִקְצוֹתָם אֲנָשִׁים בְּנֵי חַיִל מִצָּרְעָה וּמֵאֶשְׁתָּאֹל לְרַגֵּל אֶת הָאָרֶץ וּלְחָקְרָהּ, וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם: "לְכוּ חִקְרוּ אֶת הָאָרֶץ, וַיָּבֹואוּ הַר אֶפְרַיִם, עַד בֵּית מִיכָה וַיָּלִינוּ שָׁם.
ג הֵמָּה עִם בֵּית מִיכָה, וְהֵמָּה הִכִּירוּ אֶת קוֹל הַנַּעַר הַלֵּוִי. וַיָּסוּרוּ שָׁם, וַיֹּאמְרוּ לוֹ: "מִי הֱבִיאֲךָ הֲלֹום וּמָה אַתָּה עֹושֶׂה בָּזֶה? וּמַה לְּךָ פֹה?"
ד וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: "כָּזֹה וְכָזֶה עָשָׂה לִי מִיכָה, וַיִּשְׂכְּרֵנִי וָאֱהִי לוֹ לְכֹהֵן".
ה וַיֹּאמְרוּ לוֹ: "שְׁאַל נָא בֵאלֹהִים, וְנֵדְעָה הֲתַצְלִיחַ דַּרְכֵּנוּ, אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ הֹולְכִים עָלֶיהָ?"
ו וַיֹּאמֶר לָהֶם הַכֹּהֵן: "לְכוּ לְשָׁלוֹם, נֹוכַח יְהֹוָה דַּרְכְּכֶם אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ".
ז וַיֵּלְכוּ חֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים וַיָּבֹאוּ לָיְשָׁה, וַיִּרְאוּ אֶת הָעָם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ, יוֹשֶׁבֶת לָבֶטַח כְּמִשְׁפַּט צִידֹונִים – שֹׁוקֵט וּבֹוטֵחַ, וְאֵין מַכְלִים דָּבָר בָּאָרֶץ יוֹרֵשׁ עֶצֶר, וּרְחוֹקִים הֵמָּה מִצִּידֹונִים, וְדָבָר אֵין לָהֶם עִם אָדָם.
ח וַיָּבֹואוּ אֶל אֲחֵיהֶם צָרְעָה, וְאֶשְׁתָּאֹול. וַיֹּאמְרוּ לָהֶם אֲחֵיהֶם: "מָה אַתֶּם?"
ט וַיֹּאמְרוּ: "קוּמָה וְנַעֲלֶה עֲלֵיהֶם, כִּי רָאִינוּ אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה טוֹבָה מְאֹד, וְאַתֶּם מַחְשִׁים. אַל תֵּעָצְלוּ לָלֶכֶת לָבֹוא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ.
י כְּבֹואֲכֶם תָּבֹואוּ אֶל עַם בֹּוטֵחַ, וְהָאָרֶץ רַחֲבַת יָדַיִם, כִּי נְתָנָהּ אֱלֹהִים בְּיֶדְכֶם, מָקוֹם אֲשֶׁר אֵין שָׁם מַחְסוֹר כָּל דָּבָר אֲשֶׁר בָּאָרֶץ.
יא וַיִּסְעוּ מִשָּׁם מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי מִצָּרְעָה וּמֵאֶשְׁתָּאֹל שֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ חָגוּר כְּלֵי מִלְחָמָה.
יב וַיַּעֲלוּ וַיַּחֲנוּ בְּקִרְיַת יְעָרִים בִּיהוּדָה, עַל כֵּן קָרְאוּ לַמָּקוֹם הַהוּא 'מַחֲנֵה דָן' עַד הַיּוֹם הַזֶּה, הִנֵּה אַחֲרֵי קִרְיַת יְעָרִים.
יג וַיַּעַבְרוּ מִשָּׁם הַר אֶפְרָיִם וַיָּבֹואוּ עַד בֵּית מִיכָה.
יד וַיַּעֲנוּ חֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים הַהֹולְכִים לְרַגֵּל אֶת הָאָרֶץ לַיִשׁ, וַיֹּאמְרוּ אֶל אֲחֵיהֶם: "הַיְדַעְתֶּם, כִּי יֵשׁ בַּבָּתִּים הָאֵלֶּה אֵפוֹד וּתְרָפִים וּפֶסֶל וּמַסֵּכָה, וְעַתָּה דְּעוּ מַה תַּעֲשׂוּ".
טו וַיָּסוּרוּ שָׁמָּה וַיָּבֹאוּ אֶל בֵּית הַנַּעַר הַלֵּוִי, בֵּית מִיכָה, וַיִּשְׁאֲלוּ לוֹ לְשָׁלוֹם.
בַּיָמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל
פסוק א1
הפסוק שניצב בראש הפרק מסביר את שהמעשים האלימים
שמתרחשים בפרק נובעים מהעובדה שאין מנהיגות חזקה, שאין מלך.
בני דן בחיפוש אחר מקום חילופי להתיישבות
פסוקים א-ו
עלילת הפרק פותחת במצוקה של שבט דן לחיות בנחלתם בגלל הפלישתים שנדחקו והתיישבו בתוך שבט דן ומסביב לו.
בני דן החליטו לחפש יישוב חדש להתנחל בו. לצורך זה הם שלחו חמישה אנשים
לתור את הארץ, לרגל אותה: "וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי דָן מִמִּשְׁפַּחְתָּם חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים מִקְצוֹתָם
אֲנָשִׁים בְּנֵי חַיִל מִצָּרְעָה וּמֵאֶשְׁתָּאֹל לְרַגֵּל אֶת הָאָרֶץ וּלְחָקְרָהּ".
המרגלים יצאו מאזור צרעה ואשתאול, בדרכם הם עברו בהר אפרים, והגיעו לבית מיכה,
שם נשארו ללון: "וַיָּבֹואוּ הַר אֶפְרַיִם, עַד בֵּית מִיכָה וַיָּלִינוּ שָׁם".
בבית מיכה הם זיהו את הנער הלוי, כמו שהיכירו מהעבר. הם שאלו אותו למעשיו:
"מִי הֱבִיאֲךָ הֲלֹום וּמָה אַתָּה עֹושֶׂה בָּזֶה? וּמַה לְּךָ פֹה?". והנער פירט באזניהם איך
הגיע לבית מיכה ואת התפקיד הכהני שהוא ממלא בביתו: "וַיִּשְׂכְּרֵנִי וָאֱהִי לוֹ לְכֹהֵן".
חמשת המרגלים ביקשו מהנער שיישאל בעבורם את האלהים (הרי היה לו אפוד)
אם יצליחו במשימתם, בדרך שבה הם הולכים: "שְׁאַל נָא בֵאלֹהִים, וְנֵדְעָה הֲתַצְלִחַ
דַּרְכֵּנוּ, אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ הֹולְכִים עָלֶיהָ?".
והנער השיב להם: "לְכוּ לְשָׁלוֹם", ה' יהייה איתכם.
חמשת המרגלים מציעים לכבוש את ליש
פסוקים ז-י
המרגלים הרחיקו ללכת עד ליש (תל דן שבצפון), והתרשמו שהמקום ראוי
להתיישבות שבטם, ושניתן יהייה להשתלט עליו בקלות, כי התושבים בטוחים
שאיש לא יתקיף אותם, ובסביבתם אין שכנים, או בעלי ברית שיסייעו להם
אם יותקפו.
כשחזרו לצרעה ולאשתאול הביעו את דעתם שכדאי וראוי לעלות על ליש
למלחמה ולכבוש אותה: "קוּמָה וְנַעֲלֶה עֲלֵיהֶם, כִּי רָאִינוּ אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה
טוֹבָה מְאֹד"; "וְהָאָרֶץ רַחֲבַת יָדַיִם"; "מָקוֹם אֲשֶׁר אֵין שָׁם מַחְסוֹר".
המרגלים תארו את יושבי ליש כ"עַם בֹּוטֵחַ", שאנן, שאינם מוכנים להשיב מלחמה
אם יותקפו.
המרגלים היו בטוחים שה' יתן בידם את ליש: "כִּי נְתָנָהּ אֱלֹהִים בְּיֶדְכֶם".
בני דן, הנער הלוי, האפוד, התרפים והפסל
פסוקים יא-כו
להמשך קריאה..