שמות פרק לב – עגל הזהב עם פירושים והסברים

⇐ למעבר לספר שמות לכיתות ד לחצו כאן.

סיפור התהוות האומה

תוכן העניינים

להתרשמות חלקית מתוכני הפרק 
– פירושי מילים והסברים (חלקי)
– עגל הזהב
– דרישת העם מאהרן לעשות להם אלהים 
– תגובת אהרן לדרישת העם
– העם מציית באופן גורף
– בניית העגל
– חג לכבוד עגל הזהב  

למנויים בלבד

♦ פירושי מילים והסברים
♦ סיכום, תוכן הפרק
♦ עגל הזהב
– דרישת העם מאהרן לעשות להם אלהים 
– תגובת אהרן לדרישת העם
– העם מציית באופן גורף
– בניית העגל
– חג לכבוד עגל הזהב 
♦ מדוע עגל? 
♦ ה' ומשה בשיחה על בגידת העם 
♦ תוכנית אלהית חדשה
♦ משה משכנע את ה' לבטל את תכניתו להשמיד את העם 
♦ משה יורד מההר וחוזר למחנה ישראל 
♦ מדוע שבר משה את הלוחות? 
♦ מה עשה משה עם עגל הזהב? 
♦ משה נוזף באהרן וחוקר אותו 
♦ גרסת אהרן מול גרסת המספר על תהליך בניית העגל 
♦ משה ובני לוי מענישים את העם 
♦ משה מבקש מחילה לעם 
♦ אהרן – אשם או לא אשם?
♦ העם – אשם או לא אשם?

פירושי מילים וביאורים 

הניחו את סמן העכבר על המילים המסומנות לקבלת הפירושים.

א וַיַּרְא הָעָם כִּי בושֵׁשׁ משֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר, וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: קוּם, עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים, אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ, כִּי זֶה משֶׁה הָאִישׁ, אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ:
ב וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַהֲרֹן: פרקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם, בְּנֵיכֶם, וּבְנֹתֵיכֶם וְהָבִיאוּ אֵלָי:
ג וַיִּתְפרקוּ כָּל הָעָם אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם, וַיָּבִיאוּ אֶל אַהֲרֹן:
ד וַיִּקַּח מִיָּדָם, וַיָּצַר אֹותוֹ בַּחֶרֶט, וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה, וַיֹּאמְרוּ: אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:
ה וַיַּרְא אַהֲרֹן וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ לְפָנָיו, וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וַיֹּאמַר: חַג לַיהוָֹה מָחָר:
ו וַיַּשְׁכִּימוּ מִמָּחֳרָת, וַיַּעֲלוּ עֹולֹות וַיַּגִּישׁוּ שְׁלָמִים, וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹול וְשָׁתוֹ, וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק:
ז וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל משֶׁה: לֶךְ, רֵד, כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:
ח סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם; עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה, וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ, וַיִּזְבְּחוּ לוֹ. וַיֹּאמְרוּ: אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:
ט וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה: רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא:
י וְעַתָּה, הַנִּיחָה לִּי, וְיִחַר אַפִּי בָהֶם, וַאֲכַלֵּם, וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל:

עגל הזהב

פסוקים א-ו

דרישת העם מאהרן לעשות להם אלהים

פסוק א

כשהעם ראה שמשה אינו חוזר (הוא שהה בהר ארבעים יום וארבעים לילה), הם האמינו שהוא נטש אותם, או שאולי קרה
לו אסון.
העם התקהל סביב אהרן בדרישה:
"קוּם, עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים".
העם דורש סוג של פסל/דמות, משהו מוחשי.
הסבר:
הם זקוקים לאלהים שינחה אותם בדרכם: "אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ".
סיבה:
כי משה נעלם, והם לא יודעים מה אירע לו:  "כִּי זֶה משֶׁה הָאִישׁ, אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ".

אנו זוכרים שלעם לא היה קשר ישיר עם ה', משה היה המתווך. לכן כשנעלם משה, הבין העם שאבד גם הקשר עם אלוהים. 

תגובת אהרן לדרישת העם

פסוקים ב-ו

איננו יודעים מה הרגיש אהרן ומה חשב כשראה את העם מתקהל סביבו ודורש שיבנה לו אלהים אחרים.
איננו יודעים מדוע החליט מה שהחליט. דבר אחד ברור שהתקהלות כזו היא במידה רבה אלימה ולוחצת.

וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַהֲרֹן: "פרקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם, בְּנֵיכֶם, וּבְנֹתֵיכֶם וְהָבִיאוּ אֵלָי".
אולי אהרן ביקש להרוויח זמן, ולכן הוא מבקש מהעם חפצים אישיים יקרים, מתוך תקווה שיסרבו להיפרד מחפצי הערך שלהם.

העם מציית באופן גורף
למרבה הפלא העם נפרד בצייתנות מנזמי הזהב.
כנראה שהיו מפוחדים מאד מהיעלמותו של משה, והיו מוכנים לעשות הכל כדי לקבל מורה דרך חלופי.
"וַיִּתְפרקוּ כָּל הָעָם אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם, וַיָּבִיאוּ אֶל אַהֲרֹן".

מה עשה אהרן בנזמי הזהב?
ניתן להניח שהוא התיך את הזהב ובנה "עֵגֶל מַסֵּכָה", באמצעות חריטה: "וַיָּצַר אֹותוֹ בַּחֶרֶט".
איננו יודעים בוודאות אם מדובר בפסל או במסכה, או בשניהם. 
הערכה הרווחת היא שהעגל היה מפוסל בעץ, והציפוי שלו היה בזהב (מנזמי הזהב).

תגובת העם למראה העגל:
"וַיֹּאמְרוּ: אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם".

חג לכבוד עגל הזהב

אהרן בנה מזבח לפני העגל והכריז על יום חג לה': "וַיֹּאמַר: חַג לַיהוָֹה מָחָר".

העם חוגג לכבוד עגל הזהב
"וַיַּשְׁכִּימוּ מִמָּחֳרָת, וַיַּעֲלוּ עֹולֹות וַיַּגִּישׁוּ שְׁלָמִים, וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹול וְשָׁתוֹ, וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק".