שמות פרק לג – התגלות ה' למשה בנקרת הצור

⇐ למעבר לספר שמות לכיתות ד לחצו כאן.

תוכן העניינים

להתרשמות מתוכני הפרק
– טקסט ופירושים (חלקית)
– סירובו של ה' להוביל את העם לארצו
– אהל מועד, אהל ה' 

למנויים בלבד

♦ טקסט ופירושים
♦ סיכום, תקציר
♦ נושאים למיקוד
♦ סירובו של ה' להוביל את העם לארצו
♦ אהל מועד, אהל ה' 
♦ אהל מועד, מקום ההיוועדות של משה עם האלוהים.
♦ משה מפציר, ה' נענה.
♦ ראיית ה'
♦ דמות ה'
♦ המראה וההתגלות למשה
♦ "כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי"?
♦ דוגמאות מהתנ"ך לראיית ה'. 

טקסט ופירושים

א וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל משֶׁה לֵךְ עֲלֵה מִזֶּה אַתָּה וְהָעָם אֲשֶׁר הֶעֱלִיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָּה:
ב וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ מַלְאָךְ וְגֵרַשְׁתִּי אֶת הַכְּנַעֲנִי הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי:
ג אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ כִּי לֹא אֶעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף אַתָּה פֶּן אֲכֶלְךָ בַּדָּרֶךְ :
ד וַיִּשְׁמַע הָעָם אֶת הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה וַיִּתְאַבָּלוּ וְלֹא שָׁתוּ אִישׁ עֶדְיוֹ עָלָיו:
ה וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה אֱמֹר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתֶּם עַם קְשֵׁה עֹרֶף רֶגַע אֶחָד אֶעֱלֶה בְקִרְבְּךָ וְכִלִּיתִיךָ, וְעַתָּה הוֹרֵד עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ וְאֵדְעָה מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ:
להמשך קריאה
 

נושאים למיקוד 

•  סירובו של ה' להוביל את העם לארצו.
•  אוהל מועד, אוהל ה'. 
•  אהל מועד, מקום ההיוועדות של משה עם האלוהים.
•  דרישת משה מה' להנחות את העם.
•  דמות ה'.
•  התגלות ה' למשה. 
•  כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי". 

סירובו של ה' להוביל את העם לארצו

בהמשך לחטא העגל (פרק לב) ה' עדיין כועס. הוא ציווה על משה להעלות את העם לארץ שהובטחה לאבות, 
אך הודיע שהוא עצמו לא יעלה איתם; במקומו ישלח מלאך, שליח:
"וְשָׁלַחְתִּי (אשלח) לְפָנֶיךָ מַלְאָךְ וְגֵרַשְׁתִּי (אגרש) אֶת הַכְּנַעֲנִי הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי (שבעת עמי כנען)". 
הארץ המובטחת היא "אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ"; ארץ פוריה בעלת כלכלה עשירה. בארץ זו יושבים שבעה עמים, המלאך יסייע בפינוים.

ה' הסביר מדוע לא יעלה עם העם:
א. העם מרדן, עיקש: "כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף אַתָּה".
ב. ה' חושש שבכעסו על העם הוא עלול לכלותם, להשמידם: "פֶּן אֲכֶלְךָ בַּדָּרֶךְ".
העם הגיב בצער וביטויי אבלות ונמנעו משימוש בתכשיטיהם:
"וַיִּשְׁמַע הָעָם אֶת הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה וַיִּתְאַבָּלוּ וְלֹא שָׁתוּ (לא שמו) אִישׁ עֶדְיוֹ עָלָיו"

אוהל מועד, אוהל ה'

משה ביצע מספר פעולות בהקשר לאהל המקודש בו היו הונחו לוחות הברית: 
"וּמשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל וְנָטָה לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה הַרְחֵק מִן הַמַּחֲנֶה וְקָרָא לוֹ אֹהֶל מוֹעֵד וְהָיָה כָּל מְבַקֵּשׁ יְהֹוָה יֵצֵא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר מִחוּץ לַמַּחֲנֶה".
א. הוציא את האהל אל מחוץ למחנה בו שהה העם.
ב. קרא לו בשם "אֹהֶל מוֹעֵד".
אוהל מועד מכונה גם משכן ה'; המילה מועד מלשון היוועדות, התכנסות, מקום שהאנשים מתכנסים לעבודת ה'.

אהל מועד, מקום ההיוועדות של משה עם האלוהים
להמשך קריאה