ספר שמות פרק ד – אותות הנחש, הצרעת והדם

⇐ למעבר לספר שמות לכיתות ד לחצו כאן.

פרק ד הוא המשך ישיר של פרק ג.

תוכן העניינים

להתרשמות חלקית מתוכני הפרק 
– פירושי מילים והסברים חלקי
– המשך ניסיונות ההתחמקות מצד משה
– ניסיון התחמקות שלישי 
– האות הראשון – נחש
– האות השני – צרעת

למנויים בלבד

♦ פירושי מילים

♦  פירושי מילים והסברים.
♦  סיכום, תוכן הפרק.
♦  המשך ניסיונות ההתחמקות מצד משה
♦ ניסיון התחמקות שלישי 
♦ האות הראשון – נחש
♦ האות השני – צרעת
♦ האות השלישי – מי היאור הופכים לדם
♦ ניסיון התחמקות רביעי
♦ ניסיון התחמקות חמישי
♦ דברי אגדה: איך הפך משה כבד פה וכבד לשון?
♦ הליכת משה למצרים בשליחות ה'
♦ הוראות והסברים לפני היציאה לדרך

פירושי מילים והסברים

א וַיַּעַן משֶׁה וַיֹּאמֶר וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי, וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹולִי, כִּי יֹאמְרוּ לֹא נִרְאָה אֵלֶיךָ יְהוָֹה:
ב וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוָֹה מַה זֶּה בְיָדֶךָ? וַיֹּאמֶר מַטֶּה:
ג וַיֹּאמֶר הַשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה, וַיַּשְׁלִכֵהוּ אַרְצָה וַיְהִי לְנָחָשׁ וַיָּנָס משֶׁה מִפָּנָיו:
ד וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֶל משֶׁה שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹוז בִּזְנָבוֹ, וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיַּחֲזֶק בּוֹ וַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפּוֹ:
ה לְמַעַן יַאֲמִינוּ כִּי נִרְאָה אֵלֶיךָ יְהוָֹה אֱלֹהֵי אֲבֹותָם; אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב:
ו וַיֹּאמֶר יְהֹוָה לוֹ עוֹד: הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ, וַיָּבֵא יָדוֹ בְּחֵיקוֹ, וַיּוֹצִאָהּ וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹורַעַת כַּשָּׁלֶג:
ז וַיֹּאמֶר הָשֵׁב יָדְךָ אֶל חֵיקֶךָ. וַיָּשֶׁב יָדוֹ אֶל חֵיקוֹ,  וַיּוֹצִיאָהּ מֵחֵיקוֹ וְהִנֵּה שָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ:
ח וְהָיָה, אִם לֹא יַאֲמִינוּ לָךְ, וְלֹא יִשְׁמְעוּ לְקֹול הָאֹות הָרִאשׁוֹן, וְהֶאֱמִינוּ לְקֹול הָאֹות הָאַחֲרוֹן:
ט וְהָיָה אִם לֹא יַאֲמִינוּ גַּם לִשְׁנֵי הָאֹתוֹת הָאֵלֶּה, וְלֹא יִשְׁמְעוּן לְקֹולֶךָ, וְלָקַחְתָּ מִמֵּימֵי הַיְאֹור וְשָׁפַכְתָּ הַיַּבָּשָׁה, וְהָיוּ הַמַּיִם אֲשֶׁר תִּקַּח מִן הַיְאֹור וְהָיוּ לְדָם בַּיַּבָּשֶׁת: 
י וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל יְהֹוָה בִּי אֲדֹנָי, לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי, גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל עַבְדֶּךָ, כִּי כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי:
יא וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֵלָיו: מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם? אוֹ מִי יָשׂוּם אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר, הֲלֹא אָנֹכִי יְהוָֹה:
יב וְעַתָּה לֵךְ! וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִם פִּיךָ, וְהוֹרֵיתִיךָ אֲשֶׁר תְּדַבֵּר:
יג וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנָי שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח:

המשך ניסיונות ההתחמקות מצד משה

פסוקים א-יז

ניסיון התחמקות שלישי
"וַיַּעַן משֶׁה וַיֹּאמֶר וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי, וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹולִי, כִּי יֹאמְרוּ לֹא נִרְאָה אֵלֶיךָ יְהוָֹה". 
משה חשש שהעם, שאינו מכיר אותו, לא יאמין לדבריו, שה' נגלה אליו. 

כדי שהעם יאמין שאכן ה' אלהי אבותיהם נגלה למשה, ה' העניק לו שלוש אותות פלא:

האות הראשון – נחש

ה' בוחר בחפץ נגיש, יום יומי, המטה של משה. הוא ציווה עליו להשליך אותו לארץ, והמטה הפך לנחש עד שמשה

נרתע מפניו, הוא ניצטווה  לתפוס את הנחש בזנבו, והנחש שב להיות מטה. 
ה': "מַה זֶּה בְיָדֶךָ?"
משה: "מַטֶּה"? 
ה': "הַשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה".
המספר: "וַיַּשְׁלִכֵהוּ אַרְצָה, וַיְהִי לְנָחָשׁ, וַיָּנָס משֶׁה מִפָּנָיו". 
ה': "שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ". 
המספר: "וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיַּחֲזֶק בּוֹ וַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפּוֹ".

פסל העץ שמימין מתאר ראש כפר מצרי.
הפסל הוא בן למעלה מארבעת אלפים שנים.

ראש הכפר מחזיק בידו מטה מגולף, מושקע אמנותית.

אנשים ממעמד גבוה החזיקו בידיהם מטות.
מלכים אחזו בשרביטים!

גם רועים, כמו משה נעזרו במקל רועים

האות השני – צרעת
ה' ציווה על משה להניח את ידו מתחת לבית שחיו; כשהוציא אותה משם, היא הייתה מצורעת, כשמשה החזיר אותה,
בפקודת ה' לחיקו, והוציא אותה שוב, היא חזרה למצבה הבריא הרגיל. 
ה': "הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ". 
המספר: "וַיָּבֵא יָדוֹ בְּחֵיקוֹ, וַיּוֹצִאָהּ וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹורַעַת כַּשָּׁלֶג". 
ה': "הָשֵׁב יָדְךָ אֶל חֵיקֶךָ". 
המספר:  "וַיָּשֶׁב יָדוֹ אֶל חֵיקוֹ, וַיּוֹצִיאָהּ מֵחֵיקוֹ וְהִנֵּה שָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ".