ישעיהו פרק א – סיכומים, פירושים והסברים

תוכן העניינים

להתרשמות חלקית מתוכני הפרק

– פרק א
– מבוא קצר לישעיהו פרקים א-לט 
– לשונו של ישעיהו
– נבואה ראשונה (פסוקים א – ט): החטא ועונשו
– פירושי מילים והסברים (חלקית)
– ייחוסו וזמנו של ישעיהו פסוק א
– קריאה למשפט – ה' תובע את עמו למשפט פסוקים ב-ד
– משל
– כתב אישום
– חטאו של העם – נטישת ברית סיני

למנויים בלבד

♦   פרק א
♦  מבוא קצר לישעיהו פרקים א-לט 
♦  לשונו של ישעיהו
נבואה ראשונה (פסוקים א – ט): החטא ועונשו
♦  פירושי מילים והסברים
♦  סיכום, תוכן הפרק
♦  ייחוסו וזמנו של ישעיהו פסוק א
♦  קריאה למשפט – ה' תובע את עמו למשפט פסוקים ב-ד
♦  משל
♦  כתב אישום
♦  חטאו של העם – נטישת ברית סיני
♦  העונש כמשל
♦  העונש בנמשל
♦  הרקע ההיסטורי לנבואת ישעיהו בפסוקים ב-ט
♦  שריד ושארית
♦  טעמי המקרא בפסוק ט
♦  ביטויים ומילים להטמעה
♦  אמצעים אמנותיים-לשוניים

נבואה שנייה (פסוקים י – כ): פולחן, קורבנות ושחיתות חברתית
♦  פירושי מילים והסברים 
♦  סיכום, תוכן 
♦  הרעיון המרכזי בפסוקים י-יז
♦  פולחן
♦  ה’ מואס בפולחן ובקורבנות
♦  סוגי הפולחן בפסוקים יא-טו
♦  סוגי הפולחן לפי תחומים:
♦  מדוע דוחה ה’ את הפולחן שנערך לכבודו?
♦  מהו פולחן רצוי לה’?
♦  ניקוי, טיהור או ענישה קשה
♦  הפולחן בנבואת עמוס וירמיהו
♦  אמצעים אמנותיים-לשוניים

נבואה שלישית (פסוקים כא – לא): טיהור ירושלים ושיקומה
♦  פירושי מילים והסברים פסוקים כא-כז
♦  סיכום, תוכן פסוקים כא-כז
♦  הווה מול עבר בירושלים
♦  שחיתות חברתית
♦  ה’ מטהר ומשקם את ציון
♦  מילה מנחה
♦  תרשים – מבנה היחידה פסוקים כא-כו
♦  אמצעים אמנותיים-לשוניים

מבוא קצר לישעיהו פרקים א-לט

ישעיהו פרקים א-לט בספר ישעיהו מיוחסים לנביא המכונה ישעיהו הראשון. על ישעיהו השני ראו בפרק מ

ישעיהו, הראשון, ניבא בממלכת יהודה, במחצית השנייה של המאה השמינית לפני הספירה זמן משוער: 745 – 701.
הימים היו ימי התעצמותה של ממלכת אשור, שהחריבה את ממלכת ישראל, ואיימה על שלומה של יהודה.
ישעיהו הראשון מדבר אל עם חוטא, היושב עדיין בארצו.
עיקר נבואותיו מתמקדות בביקורת קשה על החברה המושחתת, בהתנגדותו לבריתות עם מעצמות זרות, במלחמתו באלילות ובאמונתו שאשור היא שליחת ה', המשמשת כלי לענישת עמו. 

בחזונות אחרית הימים שלו, מתאר ישעיהו תקופה בה יכירו העמים בעליונות ה'.

פרק א

בפרק א מקבץ של שלוש נבואות מרכזיות לפי החלוקה הבאה:
נבואה ראשונה (פסוקים א – ט): בגידת העם בה' ועונשו "בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי".
נבואה שנייה (פסוקים י – כ): פולחן מלווה בשחיתות חברתית אינו רצוי לה'.
נבואה שלישית (פסוקים כא – לא): טיהור ירושלים ושיקומה. 

במשך נמצא שניתן לחלק את הנבואות הראשיות לתת נבואות.

לשונו של ישעיהו
ישעיהו כותב בלשון שירית. 
השירה בניגוד לפרוזה (שפת הסיפור, הכתבה, הסיקור וכיו"ב), היא שפה מליצית, מרוכזת, תמציתית וקצרה.
בעלת מקצב, חריזה, תקבולות למיניהם וריבוי באמצעים אמנותיים כמו דימוי, מטפורות ועוד ביטויים ציוריים. על כל אלה 
נביא דוגמאות בהמשך.

נבואה ראשונה (פסוקים א – ט): החטא ועונשו

פירושי מילים והסברים 

לקבלת הפירושים הניחו את מצביע העכבר על המילים המסומנות

א חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ אֲשֶׁר חָזָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלָם בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּהוּ מַלְכֵי יְהוּדָה
ב שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ כִּי יְהֹוָה דִּבֵּר: בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי: 
ג יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן: 
ד הוֹי גּוֹי חֹטֵא עַם כֶּבֶד עָוֹן זֶרַע מְרֵעִים בָּנִים מַשְׁחִיתִים עָזְבוּ אֶת יְהֹוָה נִאֲצוּ אֶת קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל נָזֹרוּ אָחוֹר.
ה עַל מֶה תֻכּוּ עוֹד תּוֹסִיפוּ סָרָה; כָּל רֹאשׁ לָחֳלִי וְכָל לֵבָב דַּוָּי:

להמשך קריאה

ייחוסו וזמנו של ישעיהו פסוק א

"חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ אֲשֶׁר חָזָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלָם בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּהוּ מַלְכֵי יְהוּדָה”.

המידע בכותרת:
מקום ומוצא: ישעיהו היה נביא יהודאי, ניבא בממלכת יהודה.
ייחוס: בֶן אָמוֹץ.
חז"ל מבקשים לרומם את מוצאו של ישעיהו: אחדים טוענים שאביו, אמוץ, היה נביא; אחרים אומרים שאביו אמוץ ואמציה מלך יהודה היו אחים. 
מלכי יהודה בתקופת הנבואה של ישעיהו: "עֻזִּיָּהוּ, יוֹתָם, אָחָז, יְחִזְקִיָּהוּ מַלְכֵי יְהוּדָה".
השנים בהן ניבא: אף שהפסוק מתחיל את ימי נבואתו בתקופת עוזיהו ויותם, מקובל על רוב החוקרים שישעיהו ניבא רק בימי אחז וחזקיהו בין השנים 735/6 – 698 לפנה"ס.
תקופת אחז וחזקיהו משמעותית ביותר ליהודה בהיבט הפנים מדיני ובהיבט הבינלאומי. 

קריאה למשפט – ה' תובע את עמו למשפט פסוקים ב-ד

זימון עדים "שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ כִּי יְהֹוָה דִּבֵּר" (פסוק ב)
הנביא מזמין את השמים ואת הארץ לשמש עדים במשפטו נגד העם.
איתני הטבע משמשים עדים מתוקף ניצחיותם. על שימוש דומה עיינו בדברים ל"ב א: 
"הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי":

כתב תביעה: "בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי". (פסוק ג)
בין ה' לעם קיימת מערכת משפחתית. ה', האב; העם – בניו. האב השקיע בגידול הבנים ובטיפוחם,
אך הם פשעו נגדו: העם – כפוי טובה.

כתב  התביעה כמשל: "יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ, וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו".
בעלי החיים המבוייתים, יודעים להכיר תודה לאדונם.
הנמשל: "יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע, עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן".
ישראל, לעומת חיות הבית, כפויי טובה, כאילו אינם יודעים ואינם מבינים מי מיטיב עימם.

כתב אישום: "הוֹי גּוֹי חֹטֵא, עַם כֶּבֶד עָוֹן, זֶרַע מְרֵעִים, בָּנִים מַשְׁחִיתִים" (פסוק ד). 

העם מואשם בחטאים גדולים כלפי ה'. ה' מטיח בעם כינויי גנאי מגוונים וקשים להדגשת חטאיהם: 
גּוֹי חֹטֵא, עַם כֶּבֶד עָוֹן, זֶרַע מְרֵעִים, בָּנִים מַשְׁחִיתִים

מהו החטא שמכעיס את ה' ואת הנביא המדבר בשמו?
"עָזְבוּ אֶת יְהֹוָה ← נִאֲצוּ אֶת קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל ← נָזֹרוּ אָחוֹר".
מתואר תהליך מואץ שמתחיל בנטישת ה', ביזויו, וסופו נסיגה אחורנית, התדרדרות.

חטאו של העם – נטישת ברית סיני

עזיבת ה'  פירושה התכחשות לברית שנכרתה בין ה' לעמו במעמד הר סיני אחרי היציאה ממצרים.
הנה מקטעים אחדים מן התורה על העונשים הצפויים לעם אם יפר את הברית הזאת : 

⇐  ויקרא כו, יד –  מו.
"וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה … וְלֹא תִתֵּן אַרְצְכֶם אֶת יְבוּלָהּ וְעֵץ הָאָרֶץ לֹא יִתֵּן פִּרְיוֹ …"
הסבר: אם העם לא יציית למצוות ה', הארץ לא תתן יבול, והעצים לא יניבו פרי.
"וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב נֹוקֶמֶת נְקַם-בְּרִית… ".
הסבר: ה' יביא על העם מלחמה (חרב=מטפורה למלחמה), נקמה על הפרת הברית איתו.
"וְנָתַתִּי אֶת עָרֵיכֶם חָרְבָּה וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם…"
הסבר: הערים תהיינה הרוסות, והמקדשים שוממים.
⇐ דברים כט כב-כה:
" …שְׂרֵפָה כָל אַרְצָהּ לֹא תִזָּרַע וְלֹא תַצְמִחַ וְלֹא יַעֲלֶה בָהּ כָּל עֵשֶׂב כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה"
הסבר: הארץ שרופה, אינה מצמיחה כל צומח, הרוסה כסדום ועמורה.
"וְאָמְרוּ כָּל הַגּוֹיִם עַל מֶה עָשָׂה יְהוָה כָּכָה לָאָרֶץ הַזֹּאת?… "
הסבר: העמים ישאלו לפשר המכות שהביא ה' על הארץ.
"וְאָמְרוּ: עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת בְּרִית יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתָם  אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּם בְּהוֹצִיאוֹ אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם…"
הסבר: הסיבה להרס ולחרבן – נטישת ברית סיני שנכרתה בין העם לה' אחרי היציאה ממצרים.

שימו לב לקרבה הלשונית והרעיונית בין דברי התורה לדבריו של ישעיהו.

העונש כמשל פסוקים ה-ו

להמשך קריאה