תהילים קלז: "עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל" געגועים לציון, טקסט ופירושים, מבנה, רעיונות, פינת הלשון, עיצוב אמנותי, שאלות הכנה לבחינה.
← ← לנושא הבחירה לבגרות – שִׁיבַת צִיּוֹן
תהילים קלז
תוכן העניינים
להתרשמות חלקית מתוכני הפרק
– טקסט ופירושים (חלקית)
– חלק ראשון
– מבנה
– קינה
למנויים בלבד
♦ טקסט ופירושים
♦ חלק ראשון
– מבנה
– קינה
– שבועה
– פינת הלשון
– עיצוב אמנותי
♦ חלק שני
– קריאה לנקמה
– עיצוב אמנותי
♦ שאלות הכנה לבחינה
טקסט ופירושים
לקבלת הפירושים העבירו את מצביע העכבר על המילים המסומנות.
א עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן:
ב עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ:
להמשך קריאה
סוג המזמור – קינה לאומית.
כותרת – אין; מזמור נטול כותרת נקרא 'מזמור יתום'.
נושא המזמור – קינה וקריאה לנקמה.
משערים שהמזמור התחבר על ידי אחד הגולים בבבל. המשורר מדבר כביכול בשם הגולים.
במזמור שני חלקים
חלק ראשון פסוקים א -ו, קינה ושבועה.
חלק שני פסוקים ז – ח קריאה לנקמה.
חלק ראשון
מבנה פסוקים א – ו
הפסוקים מהווים יחידה סגורה, הפותחת וסוגרת בשימוש בפועל 'זכר', ובאותו רעיון:
פתיחה פסוק א – "….בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן".
סיום פסוק ו: "…אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי".
רגשות
בפסוקים אלה מודגשת מצוקה רגשית בעקבות געגועים לציון שמתעצמים נוכח הבבלים הדורשים מהם לשיר משירי ציון.
קינה
פסוקים א – ד
בפסוקים אלה מקוננים גולי בבל בעצב ובבכי על ריחוקם מציון, ועל אי יכולתם לשמוח ולשיר את השירים
ששרו במקדש שבירושלים.
הקינה פותחת בקינת הגולים המצויים הרחק מציון/ירושלים. זכרונה של ציון מביא אותם לידי בכי:
"עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן".
העצב והמצוקה מתעצמים לא רק מחמת הריחוק מירושלים אלא בגלל דרישת האויבים לשעשע אותם בשירי המקדש שבציון:
"כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן".
על מנת להימנע מדרישת האויב תלו הגולים את כלי הנגינה שלהם על עצי ערבה גבוהים להסתירם: "עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ".
המשורר שם בפי הגולים שאלה רטורית: "אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְהֹוָה עַל אַדְמַת נֵכָר"? איך ניתן להעלות על הדעת לשיר את שירי ה' בגולה.
שבועה
להמשך קריאה