שמואל ב פרק כ – מרד שבע בן בכרי

להתרשמות חלקית מתוכני הפרק

– טקסט ופירושים (חלקית)
– שבע בן בכרי

למנויים בלבד

♦  טקסט ופירושים
♦  סיכום, תוכן הפרק 
♦  מרד שבע בן בכרי
♦  המרדף אחרי שבע בן בכרי 
♦  רצח עמשא 
♦  המצור על אבל בית מעכה
♦  האישה החכמה
♦  לכידתו ומותו של שבע בן בכרי 
♦  הכרעת המרד, סיום. 
♦  בעלי התפקידים החשובים בממלכת דוד המשוקמת

אחרי מות אבשלום המשיכו גלי ההדף שבאו בעקבות המרד לזעזע את ממלכת דוד המשתקמת.
אחד מהם הוא מרד שבע בן בכרי המתואר בפרקנו.

טקסט ופירושים

לקבלת הפירושים הניחו את מצביע העכבר על המילים המסומנות.

א וְשָׁם נִקְרָא אִישׁ בְּלִיַּעַל וּשְׁמוֹ שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי אִישׁ יְמִינִי וַיִּתְקַע בַּשּׁוֹפָר וַיֹּאמֶר אֵין לָנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא נַחֲלָה לָנוּ בְּבֶן יִשַׁי אִישׁ לְאֹהָלָיו יִשְׂרָאֵל:
ב וַיַּעַל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל מֵאַחֲרֵי דָוִד אַחֲרֵי שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי וְאִישׁ יְהוּדָה דָּבְקוּ בְמַלְכָּם מִן הַיַּרְדֵּן וְעַד יְרוּשָׁלָם:
ג וַיָּבֹא דָוִד אֶל בֵּיתוֹ יְרוּשָׁלַם וַיִּקַּח הַמֶּלֶךְ אֵת עֶשֶׂר נָשִׁים פִּלַגְשִׁים אֲשֶׁר הִנִּיחַ לִשְׁמֹר הַבַּיִת, וַיִּתְּנֵם בֵּית מִשְׁמֶרֶת וַיְכַלְכְּלֵם וַאֲלֵיהֶם לֹא בָא וַתִּהְיֶינָה צְרֻרוֹת עַד יוֹם מֻתָן אַלְמְנוּת חַיּוּת:
ד וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל עֲמָשָׂא הַזְעֶק לִי אֶת אִישׁ יְהוּדָה שְׁלֹשֶׁת יָמִים וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד: 
ה וַיֵּלֶךְ עֲמָשָׂא לְהַזְעִיק אֶת יְהוּדָה וַיּוֹחֶר מִן הַמּוֹעֵד אֲשֶׁר יְעָדוֹ:
ווַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל אֲבִישַׁי עַתָּה יֵרַע לָנוּ שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי מִן אַבְשָׁלוֹם אַתָּה קַח אֶת עַבְדֵי אֲדֹנֶיךָ וּרְדֹף אַחֲרָיו פֶּן מָצָא לוֹ עָרִים בְּצֻרוֹת וְהִצִּיל עֵינֵנוּ: 
ז וַיֵּצְאוּ אַחֲרָיו אַנְשֵׁי יוֹאָב וְהַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי וְכָל הַגִּבֹּרִים וַיֵּצְאוּ מִירוּשָׁלַם לִרְדֹּף אַחֲרֵי שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי:
להמשך קריאה

מרד שבע בן בכרי

שבע בן בכרי, בן שבט בנימין, שבטו של שאול, ראה במרד אבשלום הזדמנות לבוא חשבון עם דוד על מה שעולל לבית שאול.
הוא קרא לנתק את הקשר של שבטי ישראל עם ממלכת דוד; תקע בשופר וקרא למרד, להיפרדות ממלכת דוד: "אֵין לָנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא נַחֲלָה לָנוּ בְּבֶן יִשַׁי אִישׁ לְאֹהָלָיו יִשְׂרָאֵל".
כותב הסיפור, אוהד את בית דוד, כינה את המורד: "אִישׁ בְּלִיַּעַל", שהוא מהכינויים הקשים בתנ"ך לתאר אדם רשע, פושע.
קריאתו יצרה פיצול בעם; כל שבטי ישראל נטשו את דוד והלכו אחריו. שבט יהודה נותר תומך בדוד: "וְאִישׁ יְהוּדָה דָּבְקוּ בְמַלְכָּם".

בידוד עשר פילגשי דוד
פסוק ג, חורג מרצף הסיפור; הוא מתאר פרט בתהליך השיקום של שילטון דוד.
כזכור, כשעזב דוד הבורח את ירושלים, הוא השאיר עשר פילגשים לשמור על הבית (שמואל ב פרק טו, טז).
אבשלום המורד שכב איתן כאות להשתלטות על השלטון (שמואל ב, טז, כא – כב).
דוד לעולם  לא ייגע בנשים אלה שחוללו על ידי אבשלום. הוא בודד אותן בבית משלהן, דאג לכל מחסורן, וכך עד יום מותן.

המרדף אחרי שבע בן בכרי להמשך קריאה