מגילת אסתר פרק א – משתה אחשוורוש

                  פרק א פתוח ללא תשלום!!!

לסיפור מגילת אסתר לילדים  ⇐ היכנסו כאן

 

 

 

 

 

 

 

 

תוכן העניינים

♦  פירושי מילים והסברים
♦  סיכום, תוכן הפרק 
♦  משתה אחשוורוש
   – המשתה הראשון
   – המשתה השני
   – עושרו של אחשוורוש
♦  המשתה של ושתי
   – מדוע ביקש המלך להציג את ושתי עם כתר מלכות בראשה?
   – מדוע ושתי סירבה?
♦  עונשה של ושתי
♦  העשרה – מכתב – איך נכתב? על מה נכתב? איך נשלח? ועוד 
♦  דמותו של אחשוורוש בפרק א 
♦  משתה אחשוורוש באמנות
♦   מערך שאלות ופעילות

דמויות המגילה (אחשוורוש, אסתר, מרדכי, ושתי, היהודים) ⇐ בקישור כאן 

פירושי מילים והסברים

א וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, הַמֹּולֵךְ מֵהֹודּוּ וְעַד כּוּשׁ, שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה.
ב בַּיָּמִים הָהֵם, כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, אֲשֶׁר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה. 
ג בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמָלְכוֹ עָשָׂה מִשְׁתֶּה לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו: חֵיל פָּרַס וּמָדַי הַפַּרְתְּמִים וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת לְפָנָיו.
ד בְּהַרְאֹותוֹ אֶת עֹושֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ, וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ, יָמִים רַבִּים: שְׁמוֹנִים וּמְאַת יוֹם. 
ה וּבִמְלוֹאת הַיָּמִים הָאֵלֶּה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ לְכָל הָעָם, הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן מִשְׁתֶּה שִׁבְעַת יָמִים, בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ.
ו חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת אָחוּז בְּחַבְלֵי בוּץ וְאַרְגָּמָן עַל גְּלִילֵי כֶסֶף, וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ, מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף, עַל רִצְפַת בַּהַט וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת.
ז וְהַשְׁקוֹת בִּכְלֵי זָהָב וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים, וְיֵין מַלְכוּת רָב כְּיַד הַמֶּלֶך.
ח וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת אֵין אֹונֵס כִּי כֵן יִסַּד הַמֶּלֶךְ עַל כָּל רַב בֵּיתוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ. 

ט גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה עָשְׂתָה מִשְׁתֵּה נָשִׁים, בֵּית הַמַּלְכוּת אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹש.
י בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן אָמַר לִמְהוּמָן, בִּזְּתָא, חַרְבוֹנָא, בִּגְתָא וַאֲבַגְתָא זֵתַר וְכַרְכַּס
שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים הַמְשָׁרְתִים אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹש. 
יא לְהָבִיא אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, בְּכֶתֶר מַלְכוּת, לְהַרְאוֹת הָעַמִּים וְהַשָֹּׂרִים אֶת יָפְיָהּ כִּי טוֹבַת מַרְאֶה הִיא. 
יב וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי לָבוֹא בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר בְּיַד הַסָּרִיסִים. וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד, וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בו. 
יג וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַחֲכָמִים יֹודְעֵי הָעִתִּים כִּי כֵן דְּבַר הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי כָּל יֹדְעֵי דָּת וָדִין. 
יד וְהַקָּרֹוב אֵלָיו כַּרְשְׁנָא, שֵׁתָר, אַדְמָתָא, תַרְשִׁישׁ, מֶרֶס, מַרְסְנָא, מְמוּכָן שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדַי 
רֹואֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ, הַיֹּושְׁבִים רִאשֹׁנָה בַּמַּלְכוּת. 
טו כְּדָת מַה לַּעֲשׂוֹת בַּמַּלְכָּה וַשְׁתִּי עַל אֲשֶׁר לֹא עָשְׂתָה אֶת מַאֲמַר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בְּיַד הַסָּרִיסִים.
טז וַיֹּאמֶר מְמוּכָן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָֹּׂרִים: "לֹא עַל הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ עָוְתָה וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה, כִּי עַל כָּל הַשָֹּׂרִים
וְעַל כָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. 
יז כִּי יֵצֵא דְבַר הַמַּלְכָּה עַל כָּל הַנָּשִׁים לְהַבְזוֹת בַּעְלֵּיהֶן בְּעֵינֵיהֶן בְּאָמְרָם: "הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אָמַר
לְהָבִיא אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לְפָנָיו וְלֹא בָאָה". 
יח וְהַיּוֹם הַזֶּה תֹּאמַרְנָה שָׂרוֹת פָּרַס וּמָדַי, אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת דְּבַר הַמַּלְכָּה לְכֹל שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ, וּכְדַי בִּזָּיוֹן וָקָצֶף. 
יט אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב, יֵצֵא דְבַר מַלְכוּת מִלְּפָנָיו וְיִכָּתֵב בְּדָתֵי פָרַס וּמָדַי וְלֹא יַעֲבוֹר,
אֲשֶׁר לֹא תָבוֹא וַשְׁתִּי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וּמַלְכוּתָהּ יִתֵּן הַמֶּלֶךְ לִרְעוּתָהּ הַטּוֹבָה מִמֶּנָּה. 
כ וְנִשְׁמַע  פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְּכָל מַלְכוּתוֹ, כִּי רַבָּה הִיא, וְכָל הַנָּשִׁים יִתְּנוּ יְקָר לְבַעְלֵיהֶן לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן. 
כא וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָֹּׂרִים. וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּדְבַר מְמוּכָן. 
כב וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ: אֶל מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ, וְאֶל עַם וָעָם כִּלְשׁוֹנוֹ, 
לִהְיוֹת כָּל אִישׁ שֹׂורֵר בְּבֵיתוֹ וּמְדַבֵּר כִּלְשׁוֹן עַמּוֹ. 

סיכום, תוכן הפרק

אחשוורוש מלך על ממלכת פרס האדירה ששלטה על מאה עשרים ושבע מדינות. הוא הציג לפני עמי הממלכה
את אוצרותיו ואת רוב עושרו, וערך משתה שנמשך מאה ושמונים ימים. במהלך הימים הוא הציג לראווה את ארמונו
המפואר, את כלי הכסף והזהב ואת חפצי המותרות. 
בשלב שני הוא פתח את גינת הביתן המלכותי ליושבי שושן הבירה למשך שבעה ימים והיין ניתן בשפע.

במקביל, ערכה גם ושתי המלכה משתה שיועד לנשים. לפתע החליט המלך להביא את ושתי ולהציג את יופיה 
לעיני כל באי המשתה. ושתי סירבה לבוא, והמלך הכועס התייעץ עם חשובי השרים שלו איך לנהוג כלפיה.

ממוכן, השר הבכיר הזהיר שנשות הממלכה ילמדו ממעשיה של ושתי ויזלזלו בבעליהן, לכן צריך להוציא מכתבים
דחופים לכל רחבי הממלכה, כתובים בכתב ובשפה שתהייה מובנת לכל עם ועם, שכל הנשים חייבות לתת כבוד לבעליהן.
כמו כן יוצא צו לאסור על ושתי לבוא לארמון המלך לעולם, ואת מקומה יתן המלך לאישה טובה ממנה. 

משתה אחשוורוש

פסוקים א-ח

פסוק א מציג את גודלה של האימפריה הפרסית שעליה שלט אחשוורוש: "…אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּולֵךְ מֵהֹודּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה".  בימי גדולתה של הממלכה הפרסית נכללו בה מדינות רבות וביניהן: אירן (פרס), סוריה, ירדן, לבנון, ארץ ישראל, ערב הסעודית, מצרים וחלקים מטורקיה של ימינו. 

המשתה הראשון של אחשוורוש 
היכן התקיים המשתה? 
בעיר שושן, בחלק המבוצר (הַבִּירָה) ששם עמד ארמון המלך. 
מי היו המוזמנים?
"כָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו: חֵיל פָּרַס וּמָדַי הַפַּרְתְּמִים וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת לְפָנָיו". 
מדוע עשה אחשוורוש משתה?
כדי להציג לראווה את עושרו הרב: "בְּהַרְאֹותוֹ אֶת עֹושֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ, וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ".
העושר הוא הפגנה של כוח ועצמה.
כמה זמן נמשך המשתה? 
שְׁמוֹנִים וּמְאַת יוֹם (מאה ושמונים יום).

לפניכם בתמונות כלי זהב בני למעלה מאלפים שנה. שימו לב לעבודה המורכבת, העדינה.

המשתה השני של אחשוורוש

מתי התקיים?
אחרי סיום המשתה הראשון.
מי הוזמן? 
"כָל הָעָם, הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן".
כמה זמן נמשך המשתה השני?
שבעה ימים. 
היכן התקיים?
בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ.

עושר הפריטים בארמון אחשוורוש
אריגים יקרים פרוסים ברחבי הארמון: "חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת אָחוּז בְּחַבְלֵי בוּץ וְאַרְגָּמָן ".
עמודים: עמודי עץ מצופים כסף; עמודי שיש.  
רהיטים: מִטּוֹת מצופות זָהָב וָכֶסֶף.
רצפה: פסיפס שמורכב מפנינים, אבנים יקרות ושיש.
כלים: מגוונים מזהב
שתייה: הרבה יין 

המשתה של ושתי

פסוקים ט-יב

נשים מכובדות לא נהגו לשבת במעורב עם הגברים. הייתה הפרדה בין שני המינים:
"גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה עָשְׂתָה מִשְׁתֵּה נָשִׁים, בֵּית הַמַּלְכוּת אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹש". 

ביום השביעי כשהמלך היה שתוי מאד: "בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן". דרש המלך משבעת סריסיו האישיים:
"לְהָבִיא אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, בְּכֶתֶר מַלְכוּת".

מדוע ביקש אחשוורוש להציג את ושתי עם כתר מלכות בראשה?
"לְהַרְאוֹת הָעַמִּים וְהַשָֹּׂרִים אֶת יָפְיָהּ, כִּי טוֹבַת מַרְאֶה הִיא". 
המלכה היפה היא כמו פריט שהמלך הגאוותן רצה להציג בפני באי המשתה (באותם ימים אישה נחשבה רכוש, נהגו לשלם עבורה!!!)

אבל המלכה סירבה ללכת למשתה המלך: "וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי לָבוֹא בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּיַד הַסָּרִיסִים". 
המלך הנעלב, כעס מאד: "וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד, וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בו".

כעסו של המלך מתואר בדרך ציורית-אמנותית: 
⋅  "ויקצוף" – מרוב כעס יצא קצף מפי המלך. 
"וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בו"  =  חמת המלך, כעסו של המלך.
כעסו של המלך מתואר בדרך ציורית/מטפורית; כאש בוערת שמתלקחת עוד ועוד.

תיקבולת משלימה:
וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד,
וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בו.

מדוע סירבה ושתי לאחשוורוש?

ושתי ראתה בהזמנה זו פגיעה בכבודה וזלזול בו. 
המלך הזמין אותה כשהיה שתוי: "כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן".
כמו שנכתב למעלה, נשים מכובדות לא חגגו ביחד עם הגברים שהיו שיכורים.
אחשוורוש התייחס אליה כמו אל החפצים היקרים שלו בהם התגאה לפני אורחיו.

סירובה של ושתי למלך מראה על אומץ לב ועל ביטחונה במעמדה.

עונשה של ושתי

פסוקים יג-כב

המלך אסף להתייעצות את שבעת שריו הקרובים אליו ביותר: "רֹואֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ, הַיֹּושְׁבִים רִאשֹׁנָה בַּמַּלְכוּת". 
לדעת איך לנהוג כלפי ושתי המרדנית. 

השר מְמוּכָן הזהיר
המעשה של ושתי חמור לא רק כלפי המלך, אלא כלפי כל השרים, וכל הבעלים שממלכה:
"לֹא עַל הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ עָוְתָה וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה, כִּי עַל כָּל הַשָֹּׂרִים וְעַל כָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ".
ממוכן הביע חשש שבעקבות סירובה של ושתי יתחילו כל נשות הממלכה לזלזל בבעליהן.

השר ממוכן הציע פתרון

א. להעניש את ושתי, ולפרסם את עונשה בחוקי פרס ומדי, ולהדיח אותה,
כך שלעולם לא תבוא עוד לפני המלך אחשוורוש: "… אֲשֶׁר לֹא תָבוֹא וַשְׁתִּי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ".

ב. המלך יחפש לו אישה אחרת במקומה של ושתי: "וּמַלְכוּתָהּ יִתֵּן הַמֶּלֶךְ לִרְעוּתָהּ הַטּוֹבָה מִמֶּנָּה". 

ג. המעשה של המלך ירתיע את נשות הממלכה שיקפידו מעתה לכבד את בעליהן: "וְכָל הַנָּשִׁים יִתְּנוּ יְקָר לְבַעְלֵיהֶן לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן". 

ביצוע המלצת ממוכן

עצתו של ממוכן ישרה בעיני אחשוורוש: "וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָֹּׂרִים וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּדְבַר מְמוּכָן". 
נשלחו מכתבים לכל מדינות המלך.
המכתבים נכתבו בכתב ובשפה שמתאימה לכל העמים הרבים שבממלכת פרס:
"וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ: אֶל מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ, וְאֶל עַם וָעָם כִּלְשׁוֹנוֹ"
מה נכתב במכתב?
חובה על כל גבר להיות ה'גבר', השולט במשפחתו, והאישה צריכה להיות כנועה וממושמעת.

מכתב, איך נכתב? על מה נכתב? המכתבים בפרס ובארצות מסופוטמיה נכתבו על חימר שיובש (לפעמים על עור, במצרים על גבי פפירוס).  מייבשים את לוחית החימר, וחותמים בחותם מיוחד שלא ניתן יהייה לפתחו. דוגמה ל'מכתב' בכתב יתדות (שבדומה לו השתמשו בפרס הקדומה).  כתוב על לוחית חימר קטנטונת.  האותיות דמויות יתד ולכן החוקרים בני זמננו כינו אותו: "כתב יתדות".  כתב זה שימש כתב בינלאומי, כמו אנגלית בימינו.  בדוגמה למטה יושב 'סופר' (מזכיר) מצרי. שימו לב לצורת הישיבה, ברגלים משוכלות. על רגליו היה מונח לוח (מעין שולחן), ועליו נייר הפפירוס שעליו כתב. איך העבירו מכתבים במרחבי הממלכה האדירה? בגלל גודלה של האימפריה הפרסית. נהגו להחליף סוסים  בתחנות שהיו פזורות לאורך הדרך. המכתבים שהו בדרכים ימים לא מעטים. ובימינו? המיסרונים עוברים בשניות…

 

דמותו של אחשוורוש בפרק א

⇐גאוותן. 
⇐נהנתן, אהב שעשועים ויין. 
⇐בזבזן
⇐רתחן 
⇐מתייעץ עם גדולי חכמיו בעניין 'טפשי'.
⇐מבזבז כסף וזמן על עניינים בטלים (כתיבת המוני מכתבים, שלא כבימינו כל מכתב ומכתב נכתב בכתב יד). 

משתה אחשוורוש באומנות הצייר ארט דה גלדר

נושאים למיקוד
♦  שיחה מקדימה על משתה אחשוורוש כפי שהוא מופיע במגילה. 
♦  ניתוח הציור. 
♦  פעילות. 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אודות הצייר
ארט דה גלדר חי בן השנים 1645 – 1727
גלדר היה צייר הולנדי מתלמידיו האהובים והמוצלחים של רמברנדט.

ניתוח הציור והבנת המסר לו

לצייר יש מסר, ואנו נבקש לחשוף אותו אגב התבוננות מוקפדת בציור.

הצייר כינה את ציורו: 'משתה אחשוורוש',
אבל כפי שאתם רואים הוא בחר להתמקד במספר קטן של דמויות המרוכזות בשלושה מקבצים.

פיזור הדמויות 
גלנדר הציב מספר דמויות בחצי הימני של הציור, מולן בצד השמאלי תופשת דמותו של המלך את רוב המקום. 
מעל אחשוורוש בפינה השמאלית – עליונה, באפלולית, ניצבות שתי דמויות. מבטן ממוקד. במה הן מתבוננות? (התשובה בהמשך). 

סביב שולחן המלך מסבות עוד שתי דמויות. שלושתן מחזיקות בגביעי יין. שימו לב לגביעי היין האלה.

נתמקד במלך 
♠   בגדי המלך מהודרים ומעוטרים ועל ראשו כתר מלכות.
     הכתר והביגוד משקפים את האופנה בימיו של הצייר שחי לפני כשלוש מאות וחמישים שנה.
♠   המבט של המלך מעורפל בשל שיכרותו.  
♠   תנוחת הגוף של המלך: הוא נשען על השולחן, כי גופו השתוי אינו יציב. 
♠   הגביע בידו של המלך נטוי, והיין נשפך על בגדיו.

– הצייר הנציח רגע עלוב של המלך; למרות בגדי מלכותו המהודרים, מראהו לא מכובד,
הוא גם לא נראה שמח, כצפוי בנשף הגדול הזה. 

הדמות היושבת מול המלך
–  מבטה בוהה, לא ממוקד. 
– הגביע בידה נטוי, לא יציב.

מי הן שתי הדמויות ברקע למעלה?

השניים עומדים באפילה, עיניהם ממוקדות בשולחנו של המלך. 
הם אינם משתתפים בשמחה, עומדים מהצד, נראים כחורשי רע.
ייתכן שמדובר באותם בוגדים: בגתן ותרש שזממו להרוג את אחשוורוש ומרדכי גילה את מזימתם למלך.
או אולי שני הניצבים האלה מבטאים את הביקורת השלילית של הצייר על המלך.

המסר של הציור 
הצייר מביע ביקורת שלילית על אחשוורוש המלך הבליין, השתיין והשיכור.
הצייר התמקד בתמונת השיכרות להבעת דעתו השלילית על המשתה ככלל ועל אחשוורוש בפרט.
השיכור מאבד צלם אדם.

 שאלות ופעילות אסתר א

כמה משתאות מתוארים בפסוקים א-ח? ולמי יועד כל משתה?
__________________________________________________
__________________________________________________

תארו את ארמונו המפואר של אחשוורוש:

__________________________________________________
__________________________________________________

מה דעתכם על הצגת העושר של אחשוורוש?

__________________________________________________
__________________________________________________

מה דעתכם על סירובה של ושתי? האם נהגה באופן ראוי?

__________________________________________________
__________________________________________________

איך נהג אחשוורוש כששמע על סירובה של ושתי. מה דעתכם על תגובתו?

__________________________________________________
__________________________________________________

איך הציע ממוכן לאחשוורוש לנהוג בושתי?

__________________________________________________
__________________________________________________

מה נכתב באגרות ששלח המלך אל רחבי המדינה?

__________________________________________________
__________________________________________________

מהי התרשמותכם מאחשוורוש על פי פרק א?

__________________________________________________
__________________________________________________

הסבירו את הנאמר בפסוק יב ואת הביטויים הציוריים: "וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד, וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בו".

__________________________________________________
__________________________________________________

בעמודה הימנית בטבלה שלפניכם רשומים מילים ופסוקים.
רשמו בעמודה השנייה את הביאור שלהם.
כתבו בעמודה השלישית באיזה הקשר הם נאמרו.

פסוקים	ביאור	הקשר
לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן.
מִשְׁתֶּה שִׁבְעַת יָמִים.
כְּיַד הַמֶּלֶך.
כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן.
כִּי טוֹבַת מַרְאֶה הִיא.
וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי לָבוֹא.
אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב.
לִרְעוּתָהּ הַטּוֹבָה מִמֶּנָּה.
וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָֹּׂרִים.

 

---