מהם ביכורים? הקשר לחג השבועות, מתי מביאים? מהי הכמות? מי נהנה מהביכורים? תיאור הבאת ביכורים בשעה שבית המקדש היה קיים.
מעבר לעוד נושאים הקשורים לחג השבועות:
⇐ חג השבועות – חג מתן תורה
⇐ סעודה ופעילות לחג השבועות בגן ובכיתה
⇐ חג השבועות – משמעות ומנהגים
⇐ מגילת רות לילדים
תוכן העניינים
מהם ביכורים?
מתי מביאים?
מהי הכמות?
מי נהנה מהביכורים?
תיאור אמיתי ומרתק של הבאת ביכורים בשעה שבית המקדש היה קיים.
חג השבועות – חג הביכורים
התורה מצווה על כל אדם מישראל להביא את ביכורי אדמתו למקדש:
"רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ" (שמות לד, כו).
באותם הימים רובו של העם היו חקלאים, עובדי אדמה.
מה פירוש ביכורים?
ביכורים, מלשון בכור, בהתאם לאמונה שהבכורות שייכים לה'; כך גם היבול שהבשיל ראשון אחרי החורף, יוקדש לה'.
|
פעילות |
מתי מביאים ביכורים?
נהגו להביא ביכורים החל מחג השבועות ועד לחג הסוכות; בשעת הדחק גם עד חנוכה.
מה הכילו הביכורים?
לפי הפירוש המסורתי הביכורים כללו פירות וגרעינים של שבעת המינים:
חיטה, שעורה, ענבים, תאנים, רימונים, זיתים ותמרים.
איך הופרשו הביכורים?
החקלאים היו מסמנים פירות שהקדימו להבשיל, ובעת שעשו זאת אמרו: "הרי אלה ביכורים".
מהי כמות הביכורים שהאדם מחויב להביא?
לפחות אחד משישים מיבולו של כל פרי.
שאלה: לאיכר היו 10 אבטיחים ראשונים כמה מהם יביא לבית המקדש?
מי נהנה מהביכורים?
הכוהנים
ומה קורה בימינו?
כיום עורכים טקסים סמליים של הבאת ביכורים.
אחרי חורבן בית המקדש, קבעו חז"ל שיש לתת צדקה במקום הביכורים.
תיאור הבאת ביכורים בשעה שבית המקדש היה קיים
במשנה, מסכת ביכורים, פרק ג, מופיע תיאור אותנטי ונפלא של תהליך הבאת הביכורים
הנה התיאור בעיבוד שלי:
כיצד מפרישים הביכורים?
יורד אדם בתוך שדהו ורואה תאנה שבכרה (הבשילה ראשונה) אשכול שביכר (הבשיל ראשון), רימון שביכר (הבשיל ראשון) קושרו ואומר: "הרי אלו ביכורים…"
ומה ואיך מביאים?
הקרובים (הגרים בקרבת ירושלים) מביאים התאנים והענבים,
והרחוקים (מירושלים) מביאים פירות יבשים, ששוקלים פחות.
כלומר: המסורת מתחשבת בקשיים שנגרמים בשל אורך הדרך .
איך יוצאים לדרך?
עולי הרגל יצאו בקבוצות גדולות. כל הכפרים שבאיזור מסוים מתכנסים אל עיר מרכזית.
לנים ברחובות העיר, עד שהכרוז הממונה היה מודיע על השכמה: "קומו ונעלה ציון אל בית ה' אלהינו".
תהלוכת עולי הרגל:
"… והשור הולך לפניהם וקרניו מצופות זהב ועטרת של זית בראשו. החליל מכה לפניהם עד שמגיעים קרוב לירושלם.
בכניסה לירושלים:
נכבדי העיר היו מקבלים את פני הבאים, וכן בעלי המקצועות השונים, בברכת: "בואכם לשלום" וגם היו שואלים לשלום הבאים.
ובתוך ירושלים:
עולי הרגל מצהירים: "עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים".
התהלוכה ממשיכה: החליל מכה לפניהם עד שמגיעים להר הבית.
חייב כל אדם לשאת את הטנא שלו בעצמו עד הגיעו להר הבית. אפילו אגריפס המלך נטל בעצמו הסל על כתפו.
הטקס בבית המקדש:
בעוד הסל מונח על כתפו של עולה הרגל הוא קרא פסוקים אחדים מספר דברים 'מקרא ביכורים'; הכהן הניח ידו תחת הסל, הניף אותו אמר פסוקים אחדים, ואז הניח את הסל לפני המזבח.
עלייה לרגל בתהילים מזמור קכב
שמחת עולי הרגל לירושלים
שלוש פעמים בשנה צווה האדם מישראל לעלות לרגל לירושלים.
מזמור קכב בתהילים מתאר את שמחת המשורר שהתבשר על עלייתו לירושלים (באחד הרגלים: פסח, שבועות, סוכות): "שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית יְהֹוָה נֵלֵךְ" . הוא מתרשם ומתפעל מהעיר, מכל מה שהיא מסמלת, ומתפלל לשלומה: "יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ (בחומותיך)".
הרשאת כניסה ללימוד מזמור קכב לבעלי מנוי לקסם התנ"ך.
