פירושים, סיכום, מצגות, המלכת דוד בחברון והמלכת איש בושת על ישראל, הדמויות, דוד, אבנר בן נר, יואב בן צרויה, קרב ביניים מפת תרשים, מות עשהאל ועוד.
← דוד מלך על יהודה
← איש בושת מלך על ישראל
← מלחמת גושים: אבנר בן נר ויואב בן צרויה
תוכן העניינים
להתרשמות חלקית מתוכני הפרק
– פירושי מילים והסברים (חלקי)
– נושאים מרכזיים בפרק
– הדמויות הפועלות
– משיחת דוד בחברון למלך על יהודה
תודתו של דוד לאנשי יבש גלעד
דוד המדינאי
למנויים בלבד:
♦ פירושי מילים והסברים מלא
♦ סיכום, תוכן הפרק
♦ חדש: סרטון מצגות
♦ נושאים מרכזיים בפרק
♦ הדמויות הפועלות
♦ משיחת דוד בחברון למלך על יהודה
– תודתו של דוד לאנשי יבש גלעד
– דוד המדינאי
♦ המלכת איש בושת בן שאול על ישראל
– מדוע המליך אבנר את איש בושת במחנים?
♦ מפת תרשים: מקום ההמלכה של דוד ואיש בושת – חברון ומחניים
♦ סיכום פסוקים י-יא
חילופי שלטון
♦ קרב הביניים על שפת הבריכה בגבעון
♦ המרדף אחרי צבאו של אבנר בן נר
♦ מות עשהאל.
♦ סיום הקרב
♦ ביטויים ופסוקים להטמעה
♦ שעורי בית ודפי עבודה.
בפרק א התבשר דוד על מות שאול ויהונתן ועל תבוסת ישראל במלחמה עם הפלישתים.
בפרקנו מתיישב דוד עם שתי נשותיו אחינועם היזרעלית ואביגיל אשת נבל הכרמלי, בחברון בירת שבט יהודה.
יהודה המליכו עליהם את דוד למלך; במקביל המליך אבנר בן נר, שר צבאו של שאול את אישבושת בן שאול, למלך על ישראל.
בין דוד לבית שאול מתחילה מלחמה על השילטון.
פירושי מילים והסברים
לקבלת הפירושים הניחו את מצביע העכבר על המילים הצבועות כחול.
א וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּיהֹוָה לֵאמֹר: "הַאֶעֱלֶה בְּאַחַת עָרֵי יְהוּדָה". וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֵלָיו: "עֲלֵה". וַיֹּאמֶר דָּוִד: "אָנָה אֶעֱלֶה?" וַיֹּאמֶר: "חֶבְרֹונָה".
ב וַיַּעַל שָׁם דָּוִד וְגַם שְׁתֵּי נָשָׁיו אֲחִינֹעַם הַיִּזְרְעֵלִית וַאֲבִיגַיִל אֵשֶׁת נָבָל הַכַּרְמְלִי.
ג וַאֲנָשָׁיו אֲשֶׁר עִמּוֹ הֶעֱלָה דָוִד אִישׁ וּבֵיתוֹ וַיֵּשְׁבוּ בְּעָרֵי חֶבְרוֹן.
ד וַיָּבֹואוּ אַנְשֵׁי יְהוּדָה וַיִּמְשְׁחוּ שָׁם אֶת דָּוִד לְמֶלֶךְ עַל בֵּית יְהוּדָה. וַיַּגִּדוּ לְדָוִד לֵאמֹר אַנְשֵׁי יָבֵישׁ גִּלְעָד אֲשֶׁר קָבְרוּ אֶת שָׁאוּל.
ה וַיִּשְׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים אֶל אַנְשֵׁי יָבֵישׁ גִּלְעָד, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: "בְּרֻכִים אַתֶּם לַיהֹוָה, אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם הַחֶסֶד הַזֶּה עִם אֲדֹונֵיכֶם, עִם שָׁאוּל, וַתִּקְבְּרוּ אֹותוֹ.
ו וְעַתָּה, יַעַשׂ יְהֹוָה עִמָּכֶם חֶסֶד וֶאֱמֶת, וְגַם אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה אִתְּכֶם הַטּוֹבָה הַזֹּאת אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם הַדָּבָר הַזֶּה.
ז וְעַתָּה, תֶּחֱזַקְנָה יְדֵיכֶם וִהְיוּ לִבְנֵי חַיִל, כִּי מֵת אֲדֹונֵיכֶם שָׁאוּל, וְגַם אֹותִי מָשְׁחוּ בֵית יְהוּדָה לְמֶלֶךְ עֲלֵיהֶם".
ח וְאַבְנֵר בֶּן נֵר שַׂר צָבָא אֲשֶׁר לְשָׁאוּל לָקַח אֶת אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל וַיַּעֲבִירֵהוּ מַחֲנָיִם.
ט וַיַּמְלִיכֵהוּ אֶל הַגִּלְעָד וְאֶל הָאֲשׁוּרִי וְאֶל יִזְרְעֶאל וְעַל אֶפְרַיִם וְעַל בִּנְיָמִין וְעַל יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה.
י בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל בְּמָלְכוֹ עַל יִשְׂרָאֵל, וּשְׁתַּיִם שָׁנִים מָלָךְ, אַךְ בֵּית יְהוּדָה הָיוּ אַחֲרֵי דָוִד
יא וַיְהִי מִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר הָיָה דָוִד מֶלֶךְ בְּחֶבְרוֹן עַל בֵּית יְהוּדָה שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים.
יב וַיֵּצֵא אַבְנֵר בֶּן-נֵר וְעַבְדֵי אִישׁ-בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל מִמַּחֲנַיִם גִּבְעוֹנָה.
יג וְיוֹאָב בֶּן צְרוּיָה וְעַבְדֵי דָוִד יָצְאוּ וַיִּפְגְּשׁוּם עַל בְּרֵכַת גִּבְעוֹן יַחְדָּו, וַיֵּשְׁבוּ אֵלֶּה עַל הַבְּרֵכָה מִזֶּה, וְאֵלֶּה עַל הַבְּרֵכָה מִזֶּה.
נושאים מרכזיים בפרק ♦ תחילתו של קרב הירושה על כסאו של שאול. ♦ התפצלות השבטים לשני גושים: |
הדמויות הפועלות
דוד – מלך על יהודה.
יואב בן צרויה – שר הצבא של דוד וגם בן משפחתו (צרויה הייתה אחות דוד).
אבישי ועשהאל – אחי יואב בן צרויה.
אבנר בן נר – שר הצבא של שאול ובן דודו.
איש בושת – בנו של שאול, מלך על ישראל (כל השבטים שלא היצטרפו ליהודה).
משיחת דוד בחברון למלך על יהודה
פסוקים א-ז
אחרי מות שאול חש דוד בטוח לחזור לשבט יהודה.
הוא קיבל לכך את אישורו של ה':
וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּיהֹוָה לֵאמֹר: "הַאֶעֱלֶה בְּאַחַת עָרֵי יְהוּדָה".
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֵלָיו: "עֲלֵה".
וַיֹּאמֶר דָּוִד: "אָנָה אֶעֱלֶה?"
וַיֹּאמֶר: "חֶבְרֹונָה".
חברון – עיר חשובה בשבט יהודה, מקודשת עוד מימי האבות.
דוד לקח איתו את שתי נשותיו, אותן נשא במהלך השנים שברח משאול: אֲחִינֹעַם הַיִּזְרְעֵלִית וַאֲבִיגַיִל אֵשֶׁת נָבָל הַכַּרְמְלִי".
גם אנשיו ובני ביתם עלו עימו לחברון (זוכרים שהיה לו 600 לוחמים).
אנשי יהודה החליטו להמליך את דוד למלך בחברון.
הדיווח המקראי מאד קצר, אבל ברור שהחלטה כזו אינה נעשית כך סתם; מאחוריה עומד הרצון של שבט יהודה
להכריז על עצמאות ושיחרור מהקשר עם שבטי ישראל האחרים. דוד היה מנהיג חזק שהצליח לשכנע את בני יהודה
להיפרד ולהמליכו על יהודה.
אז אולי שאול קצת צדק כשחשד בדוד שהוא רוצה למלוך???
תודתו של דוד לאנשי יבש גלעד
דוד שמע על מעשה החסד של אנשי יבש גלעד לשאול ובניו המתים שהורידו את גופתם מחומת בית שאן וקברום.
הוא נוהג כמנהיג ושולח להם הודעת ברכה ותודה:
"בְּרֻכִים אַתֶּם לַיהֹוָה, אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם הַחֶסֶד הַזֶּה עִם אֲדֹונֵיכֶם עִם שָׁאוּל וַתִּקְבְּרוּ אֹותוֹ".
מברך אותם שה' יגמול להם טובה: "וְעַתָּה, יַעַשׂ יְהֹוָה עִמָּכֶם חֶסֶד וֶאֱמֶת".
מבטיח לגמול להם טובה: "וְגַם אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה אִתְּכֶם הַטּוֹבָה הַזֹּאת אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם הַדָּבָר הַזֶּה".
מנחם אותם על מות שאול: "וְעַתָּה, תֶּחֱזַקְנָה יְדֵיכֶם וִהְיוּ לִבְנֵי חַיִל, כִּי מֵת אֲדֹונֵיכֶם שָׁאוּל".
מבשר להם על הימשחו למלך על יהודה: "וְגַם אֹותִי מָשְׁחוּ בֵית יְהוּדָה לְמֶלֶךְ עֲלֵיהֶם".
דוד המדינאי
אנשי יבש גלעד היו נאמניו המובהקים של שאול. בציון החסד שעשו עם שאול הוא מבקש לקנות את ליבם.
בסיום הפנייה אליהם הוא מוסיף כאילו בדרך אגב: "וְגַם אֹותִי מָשְׁחוּ בֵית יְהוּדָה לְמֶלֶךְ עֲלֵיהֶם".
המלכת איש בשת בן שאול למלך על ישראל
פסוקים ח-ט
להמשך קריאה..
איזה כיף, מזל שזכרתי שסיפרת לי על הסיכומים הנפלאים!!!!
שגית (ספארי)