עיבוד מיוחד לילדים; בשפה ידידותית ובשיבוץ פסוקים מהמקור. סיפורם של חוה, אדם והנחש. הפיתוי והעונש.
ועוד לילדים בנושא גן עדן:
⇐ גן עדן בשמים? בארץ? היכנסו כאן.
⇐ על חווה, אדם, הנחש ועץ הדעת. היכנסו כאן.
…
בסיפור לפנינו נשמע על אדם וחווה שעברו על האיסור של אלוהים שלא לאכול מפרי עץ הדעת, אכלו, נענשו וגורשו מגן עדן.
סיפור האכילה מפרי עץ הדעת והגירוש מגן עדן מיועד לילדים בגיל הגן וכיתות היסוד.
מומלץ עבור גננות, מורים, הורים, סבים וסבתות,
הסיפור מעובד בלשון עדכנית, תִּקנית ומשובצות בו מילים וביטויים מהכתוב,
על מנת להטמיע אותם באוצר המילים של הילדים.
להוראה וללמידת הסיפור בבראשית פרק ג לכיתות א – ג
בליווי שאלות, פעילות, פירושים, סיכומים מישחוק ועוד היכנסו כאן
מטרת הסיפור לתת תשובות לשאלות הבאות:
– מדוע בני האדם עובדים קשה לפרנסתם?
– מדוע הנחש זוחל על גחונו?
– מדוע האישה סובלת בזמן הלידה (אם לא מזריקים לה אפידורל)?
– מדוע האנושות אינה גרה בגן עדן?
סיפור האכילה מעץ הדעת והגירוש מגן עדן
הפסוקים המצוטטים מסומנים בצבע
יום אחד נטע אלוהים גן במקום הנקרא עדן. בגן הייתה צמחיה עשירה; עצי נוי ועצי מאכל: "וַיַּצְמַח יְהוָה אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל".
בצד העצים הרבים נטע אלהים שני עצים מיוחדים: "עֵץ הַחַיִּים, וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע".
אלוהים הפקיד את האדם לשמור על הגן ולטפח אותו. אדם ואשתו גרו בשלווה נעימה בגן הירוק היפה ונהנו מהפירות העסיסיים; רק מעץ הדעת נאסר עליהם לאכול: "מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹול תֹּאכֵל, וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת".
גם אם היו סקרנים לטעום מהפרי האסור הזה, לא העזו להפר את הוראת אלוהים.
יום אחד פגשה חווה בנחש.
היצור הזה לא היה דומה לנחשים שאנו מכירים; הוא דיבר, היו לו רגלים, ובנוסף היה ערמומי וזומם רע:
"וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהִים".
הנחש התחיל להסביר לחווה, שלמרות שאלוהים אסר עליהם לאכול מעצי הגן…חווה קטעה את דבריו; הנחש טועה, אלוהים התיר להם לאכול מכל פירות העצים, מלבד עץ אחד שאם יגעו בו, או יאכלו ממנו, ימותו.
הנחש התנגד לדברי האישה; הוא טען שאלהים אסר עליהם לאכול מפרי עץ הדעת, כי הוא חושש מכך שאם תאכלו יהיו חכמים כמוהו: "וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹודְעֵי טוֹב וָרָע".
התבוננה האישה בעץ, בחנה את הפרי שלו שהיה נראה כל כך טעים, כל כך יפה וראוי למאכל:
'אולי באמת הנחש צודק?' חשבה חווה.
קטפה במהירות מן הפרי,
אכלה
ונתנה גם לאדם.
אדם אכל מבלי לשאול שאלות.
ומה קרה לשניהם אחרי האכילה?
"וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמּיִם הֵם".
אדם וחווה, אולי לא נהיו חכמים גדולים, אבל הבינו שהם ערומים, התביישו ומהרו לכסות את עצמם בעלי עץ תאנה:
"וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹורֹות".
לפתע שמעו את אלהים מתהלך בגן; הם מהרו להתחבא בין עצי הגן.
אלוהים קרא לאדם: "אַיֶּכָּה" (היכן אתה)?
אדם השיב בבהלה: "אֶת קֹולְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן וָאִירָא (פחדתי) כִּי עֵירֹם אָנֹכִי, וָאֵחָבֵא (התחבאתי)".
כעס אלוהים: "מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירֹם אָתָּה? הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ?"
אדם האשים את אשתו: "הָאִישָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּ עִמָּדִי, הִיא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ וָאֹכֵל".
גער אלוהים באישה: "מַה זֹּאת עָשִׂית?"
האישה האשימה את הנחש: "הַנָּחָשׁ אשם, הוא פיתה אותי".
כעס אלוהים על שלושתם והטיל עונש על כל אחד מהם.
עונשו של הנחש: "עַל גְּחֹנְךָ (בטנך) תֵלֵךְ, וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיך"; הנחש והאדם יהיו אויבים לעולם.
עונשה של האישה: "בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים".
עונשו של אדם: "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם" אדם יעמול קשה עד שיצליח להביא מזון לביתו. (לפעילות עם הפסוק הזה היכנסו כאן).
אחרי האירוע הזה חשש אלוהים פן האדם ואשתו יאכלו מעץ החיים ויחיו לנצח. הוא נתן להם כותנות עור, לכסות את גופם במקום עלי התאנה, הדקים, וגירש אותם מגן עדן.
בפתח הגן הציב אלוהים יצורים מטילי אימה בעלי כנפים ובנוסף להם חרב לוהטת, מסתובבת, על מנת למנוע מאדם ואשתו לשוב גן עדן:
" אֶת הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹור אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים".
כך גורשו אדם וחווה מגן עדן, ועכשיו הם צריכים להתחיל בחיים חדשים.
שאלות לדיון
- מדוע בני האדם עובדים קשה לפרנסתם?
- מדוע הנחש זוחל על גחונו?
- מדוע האישה סובלת בזמן הלידה (אם לא מזריקים לה אפידורל)?
- מדוע האנושות אינה גרה בגן עדן?
- מה דעתכם על האישה? ומה דעתכם על אדם?
- מה דעתכם על העונש שאלוהים הטיל על: הנחש, אדם וחוה?