שמואל ב פרק יח – מות אבשלום

המשך מרד אבשלום

תוכן העניינים בפרק יח

להתרשמות חלקית מתוכני הפרק 

– פירושי מילים והסברים (חלקי)
– ארגון הצבא של דוד 
– המלחמה ביער אפרים 

למנויים בלבד: 

♦  פירושי מילים והסברים
♦  סיכום, תוכן הפרק
♦  ארגון הצבא של דוד 
♦  המלחמה בין צבא דוד לצבא אבשלום ביער אפרים 
♦  מות אבשלום 
♦  סיום מרד אבשלום
♦  נספח לסיפור אבשלום 
♦  אחימעץ והכושי נשלחים לבשר לדוד על מות בנו 
♦  הדמויות: דוד, יואב, הנער, אחימעץ 
♦  אז והיום 
♦  שעורי בית ודפי עבודה

ביער אפרים שבעבר הירדן המזרחי התנהלה המלחמה בין צבא דוד לצבא אבשלום. העם ביקש מדוד שלא יצא למלחמה, יחכה מאחור. דוד הורה לצבא לנהוג בזהירות באבשלום. על המלחמה ותוצאותיה נשמע בפרק הזה.

פירושי מילים והסברים

לקבלת פירושים הניחו את מצביע העכבר על המילים המסומנות.

א וַיִּפְקֹוד דָּוִד אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ, וַיָּשֶׂם עֲלֵיהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת,
ב וַיְשַׁלַּח דָּוִד אֶת הָעָם הַשְּׁלִישִׁית בְּיַד יוֹאָב וְהַשְּׁלִישִׁית בְּיַד אֲבִישַׁי בֶּן צְרוּיָה, אֲחִי יוֹאָב, וְהַשְּׁלִישִׁית בְּיַד אִתַּי הַגִּתִּי, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל הָעָם: "יָצֹוא אֵצֵא גַּם אֲנִי עִמָּכֶם".
ג וַיֹּאמֶר הָעָם: "לֹא תֵצֵא, כִּי אִם נֹוס נָנוּס, לֹא יָשִׂימוּ אֵלֵינוּ לֵב, וְאִם יָמֻתוּ חֶצְיֵנוּ, לֹא יָשִׂימוּ אֵלֵינוּ לֵב, כִּי עַתָּה כָמֹונוּ עֲשָׂרָה אֲלָפִים, וְעַתָּה טוֹב כִּי תִהְיֶה לָּנוּ מֵעִיר לַעְזוֹר".
ד וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַמֶּלֶךְ: "אֲשֶׁר יִיטַב בְּעֵינֵיכֶם אֶעֱשֶׂה". וַיַּעֲמֹוד הַמֶּלֶךְ אֶל יַד הַשַּׁעַר, וְכָל הָעָם יָצְאוּ לְמֵאוֹת וְלַאֲלָפִים.
ה וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת יוֹאָב וְאֶת אֲבִישַׁי וְאֶת אִתַּי לֵאמֹר: "לְאַט לִי לַנַּעַר לְאַבְשָׁלוֹם, וְכָל הָעָם שָׁמְעוּ בְּצַווֹּת הַמֶּלֶךְ אֶת כָּל הַשָּׂרִים עַל דְּבַר אַבְשָׁלוֹם.
ו וַיֵּצֵא הָעָם הַשָּׂדֶה לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל, וַתְּהִי הַמִּלְחָמָה בְּיַעַר אֶפְרָיִם.
ז וַיִּנָּגְפוּ שָׁם עַם יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי עַבְדֵי דָוִד וַתְּהִי שָׁם הַמַּגֵּפָה גְדוֹלָה בַּיּוֹם הַהוּא עֶשְׂרִים אָלֶף.
ח וַתְּהִי שָׁם הַמִּלְחָמָה נָפוֹצֶת עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, וַיֶּרֶב הַיַּעַר לֶאֱכֹול בָּעָם, מֵאֲשֶׁר אָכְלָה הַחֶרֶב בַּיּוֹם הַהוּא.

ארגון צבאו של דוד

פסוקים א-ה

דוד אירגן את צבאו לקראת מלחמה בצבא אבשלום. הוא ספר את הלוחמים ומינה עליהם מפקדי יחידות: "שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת". לאחר מכן הוא חילק את הצבא לשלוש חטיבות והפקיד עליהם שלושה מפקדים: את יואב בן צרויה, אבישי בן צרויה ואיתי הגיתי.

כשהמלך הביע את רצונו לצאת עם הצבא להילחם הוא ניתקל בהתנגדות העם; הם טענתו שנפילתו בקרב שקולה למותם של עשרת אלפים חיילים, והדבר ייתפס כתבוסה מוחלטת. לעומת זאת אם רבים מהעם יברחו, או שמחציתם תיפול בקרב, לא תהייה לכך השפעה על מהלך המלחמה. 
לכן הוסכם שהמלך יישאר בעיר, ומשם הוא ישלח את הוראותיו לצבא.
דוד ציית לדרישת העם. 
דוד עמד בשער העיר ללוות את הלוחמים היוצאים.
הוא ליווה את יציאתם בהוראה שלא לפגוע באבשלום: "לְאַט לִי לַנַּעַר לְאַבְשָׁלוֹם".
ההוראה הייתה ברורה ומפורשת: "וְכָל הָעָם שָׁמְעוּ בְּצַווֹּת הַמֶּלֶךְ אֶת כָּל הַשָּׂרִים עַל דְּבַר אַבְשָׁלוֹם". 
הדגשת הציווי להימנע מפגיעה באבשלום, חשובה להבנת המשך העלילה. 

המלחמה בין צבא דוד לצבא אבשלום ביער אפרים 

פסוקים ו-יח

המלחמה בין צבא דוד לצבא אבשלום התחוללה  "בְּיַעַר אֶפְרָיִם". 

שימו לב לכך שלוחמי אבשלום מכונה צבא "עַם יִשְׂרָאֵל" (שמנה את רוב השבטים), ולוחמי דוד מכונים: "עַבְדֵי דָוִד"

מהר מאד הובסו אנשי אבשלום ורבים נהרגו: "עֶשְׂרִים אָלֶף". 
המלחמה התפשטה על פני שטחים נרחבים, וחללים רבים נפלו בגלל הקושי להילחם ביער. 

המְספר מתאר בלשון ציורית את חלקו של היער בגרימת מותם של האנשים:
"וַיֶּרֶב הַיַּעַר לֶאֱכֹול בָּעָם, מֵאֲשֶׁר אָכְלָה הַחֶרֶב בַּיּוֹם הַהוּא". היער הפיל יותר חללים ממה שהפילו כלי המלחמה (החרב).
מטפורה/ האנשה – היער, והחרב, אוכלים, כאילו יש להם פה. 
ביטוי מטוני – החרב, מסמלת את כלל כלי הנשק. 

להמשך קריאה..